מאגר סיפורי מורשת

סבתי נולדה ביוהנסבורג בשנת 1946 כילדה בכורה להורים פאולין ויוסף סבל.

הוריה היו בעלי חנות באזור מגוריהם. כאשר הגיעה לגיל שלוש הלכה להתחנך בגן יהודי הנמצא קרוב לביתם.

בגן זה היו רק ילדים יהודיים וחגגו בו את החגים היהודיים. היא הייתה בגן זה עד גיל 6.

כאשר הייתה בת 3 וחצי נולד לה אח קטן בשם דיוויד. כאשר הגיעה לגיל 6 היא עברה ללמוד בבית ספר

ממלכתי (לא יהודי) אך למרות שזה לא היה בית ספר יהודי רוב התלמידים היו יהודיים כיוון שבית הספר היה באזור שבו רוב האוכלוסייה יהודית. מכוון שהיא למדה בבית ספר ממלכתי היו לה גם חברות יהודיות וגם חברות נוצריות.

 

ביתה היה בית יהודי שבו שמרו כשר , חגגו את החגים היהודיים , שמרו שבת , הלכו לבית הכנסת וכו'…

בנוסף לכך על מנת לשמר את הדת סבתי למדה במקום שנקרא ה"חדר". שם בנות יהודיות מתאספות לאחר

בית הספר כמה פעמים בשבוע ולומדות את השפה העברית ומנהגים ומצוות של העם היהודי. סבא וסבתה של

סבתי היו אנשי דת. הם שמרו את כל המצוות והחגים , שמרו כשר וכו'… בצורה מקפידה ביותר.

 

לאחר כמה שנים הגיע גיל הבת מצווה. בשכונה שבה  גדלה היו כמה מנהגים שנהגו לעשות בנות הבת מצווה. המנהג הראשון היה ללמוד אצל הרבנית של היישוב על המנהגים יהודיים , שמירת כשרות , התנהגות של אישה יהודייה (בעיקר צניעות ) וכך עשו סבתי וחברותיה (9 בנות מאותה שכונה שלמדו איתה בחדר). לאחר מכן כאשר

גמרו ללמוד את מנהגי ומצוות היהודים, ערכו לכבודן טקס בבית הכנסת בחג שמחת תורה. כל נערה התבקשה

ללמוד לדקלם תפילה מהתנ"ך. סבתי למדה את התפילה הללויה. בטקס כל נערה דקלמה את התפילה שלמדה , ולאחר מכן הרב בירך את הנערות והסביר להן איך להיות נשים יהודיות טובות ונתן לכל אחת ספר תנ"ך.

 

לאחר כל הטקסים והלמידה כל נערה ערכה מסיבה בביתה לכבוד גיל המצוות. למסיבה הוזמנה המשפחה

הקרובה וחברים טובים (רק יהודיים). במסיבה אביה של סבתי נשא נאום בשבילה וכולם אכלו ונהנו. בתור

מתנות סבתי קיבלה בעיקר כסף. מאמה היא קיבלה צמיד עם אבן יקרה שאמה קיבלה מאמא שלה.

 

סבתי המשיכה ללמוד בחדר עד הבגרות (גיל 16). את כל הבגרויות עשתה כרגיל בשפת האם שלה ,

אנגלית כמו כל חברותיה אך בנוסף היא עשתה בגרות בעברית. בגרות זו הייתה מיועדת לכל הנערות שלמדו

בחדר. הבגרות בחנה אותם על כל מה שלמדו בחדר: על מצוות ומנהגי העם היהודי , כשרות וכו'…כאשר הייתה

בת 17 גמרה ללמוד. לאחר סיום הלימודים היא למדה קורס מזכירות במכללה אקדמאית ביוהנסבורג

במשך שנה אחת. לאחר מכן היא עבדה כמזכירה ב-3 שנים במקומות שונים.בגיל 20 היא התחתנה עם בחור

בשם דיוויד גפן שגם הוא היה בחור יהודי. החתונה שלהם הייתה חתונה עם מנהגים יהודיים וגם עם מנהגים מהמקום שממנו הם באו. את החופה הם ערכו בבית כנסת ואת המסיבה לאחר מכן באולם מפואר. 

 

לאחר שנה נולדה להם תינוקת קטנה ששמה ליאן שנקראה על שמה של אמו של דיוויד. לאחר שלוש שנים

נולד להם בן ששמו מרק שנקרא על שם סבה של סבתי.

ב-1977 סבתי וכל משפתה עלו לארץ וגרו כחצי שנה

במרכז קליטה בנתניה שם למדו את השפה העברית. לאחר מכן עברו לגור בבית ברמת פולג. היא עבדה

כמזכירה אנגלית במקומות שונים. עבודה זאת הייתה שימושית וחשובה לחברות שונות על מנת לנהל עסקים עם חברות שונות בחו"ל ומכוון שאנגלית הייתה שפת האם שלה היה לה קל ונוח לשמש כמזכירה אנגלית.

בעלה דיוויד פתח עסק של דירות לנופש לתיירים שבאים לארץ לתקופות ממושכות. עם הזמן ילדיה גדלו ושניהם

שירתו בצבא. בנה שירת בסיירת גולני וביתה שרתה במשרד הביטחון.

לאחר כמה שנים בנה התחתן עם אישה בשם מיה ונולדו לו 3 ילדים: ירדן , טל ויעל. ולאחר זמן קצר גם בתה התחתנה עם בחור בשם גדי ונולד לה בן אחד , יאיר.כאשר הגיעה לגיל 55 הפסיקה לעבוד בתור מזכירה והצטרפה לעסק של בעלה ועד היום הם עובדים בעסק זה יחד.כיום יש לה 4 נכדים: ירדן , טל , יאיר ויעל והיא סבתא פעילה לגמרי.היא ובעלה מנהלים בית מסורתי: שומרים מנהגים ומצוות , עורכים קידוש , הולכים לבית הכנסת בחגים ומועדים וכו'…

לפני מספר שנים סבא וסבתי שלי פתחו עמותה שעוזרת לנזקקים. הם עוזרים לנזקקים בתחומים שונים. הם

נותנים לנזקקים אוכל חם כל יום שישי על מנת שגם הם יוכלו לחגוג את השבת , הם תורמים כסף על מנת לקבל טיפולים רפואיים ועל מנת לקנות אוכל בחגים וכל ילד או ילדה שמגיע לגיל בר או בת מצווה הם ממנים לו כסף

לעלייה לתורה.