מאגר סיפורי מורשת

אנחנו מארי וסול רובין, משתתפים השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אנו מתעדים את סבא ז"ל, יצחק (כושי) מכלוף.

סבא יצחק נולד בטריפולי בתאריך 14.12.1935. סבי למד בבית הספר בטריפולי כ- 6 עד 7 שעות כל יום, הוא למד איטלקית וערבית בנוסף לשיעורי התורה. כילד אהב סבא לשחק בגולות ובפורפרות והבנות שיחקו בחבל.

סבא היה חבר בגדוד מגיני השפה העברית בחוץ לארץ. בדצמבר 1949 סבא עלה לארץ במסגרת עלייה לנוער, בני עקיבא. הוא למד בחוות הנוער הדתי סג'רה עד שנת 1951 ומשם הלך לסוכנות שהפנתה אותו לקיבוץ זרע, באותו הזמן החל המהפך החברתי הדתי. בקיבוץ עסק סבא בעבודה חקלאית ולמד בעיקר ממערכת יחסים בין לאדם לחברה, כאן הפנים את הקמיעה לתת.

בשנת 1953 התגייס לצבא ושירת ביחידת השריון גדוד 79 משם הצטרף לאמו ואחיו שעלו בינתיים ארצה. בשנת 1957 נשא את סבתי לאישה ולאחר מכן החל את לימודי בסמינריון להדרכת נוער, נושא זה הפך לחלק מאורח חייו.

סבא עבד כקבלן בניין המון שנים והיה אחד מאנשי היציקות הטובים באותה תקופה. סבא אהב מאד את תחום הספורט ואימן נבחרות כדורגל בליגה הארצית. סבא היה אדם מאוד פעיל בתחום החברה ועבד כמדריך נוער בשכונת סלע בנתניה, הוא שיקם המון בני נוער. לאחר מספר שנים התקדם והיה מנהל המרכז הקהילתי של נאות הרצל.

סבא הוא איש עשייה, לכן כשיצא לפנסיה מהמרכז הקהילתי עבד כמנהל עבודה במפעל "המשקם" בנתניה, מפעל לאנשים מוגבלים שבאים לעבוד מספר שעות על מנת להשתלב בחברה. באותה עת הוא אף היה גבאי בית הכנסת וניהל את כל התחום בבית הכנסת "ישמח ישראל" בשכונה. סבא הביא לעולם שבע בנות וכך הוא נשאר הנסיך של הבית.

העלייה

באפריל 1949 מפליגה קבוצת עולים ראשונה באונייה "קרזטה" מטריפולי ישירות לחיפה. במשך כשלוש שנים עולים ארצה שלושים ושניים אלף יהודי לוב, כ- 90% מהקהילה כולה, והיתר התעכבו בשל רכוש רב או מסיבות אחרות. הרקע הציוני והשפה העברית המדוברת בפי מרבית יוצאי לוב מסייעת לקליטתם בארץ. עליית יהודי לוב הוא אחד מסיפורי ההצלחה המובהקים של קליטת העלייה.

הווי ומנהגים של יהודי לוב

רבות הן צורות הווי החיים והמנהגים של העדות השונות. עדה עדה ומנהגיה, כל עדה והווי חייה המיוחד לה. בתקופת קיבוץ גלויות נתגלה לנגד ענינו הפסיפס הנהדר השל הדורות השונים, של חיי העדות שנקבצו במשך דורות רבים על הקהילות בכל קצוות הארץ. רוב רובם של המנהגים האלה הוא ממקור קדוש. כל מי שירצה לדעת על שורשיו של מנהג ימצא בכל ספר שהוא נובע מאיזה מדרש איזו הלכה וכו'.

השנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, הן גם השנים של חיפוש פתרון לעתידה של לוב. היה מאבק בנוגע לשלושה חלקיה המקוריים: טריפולטניה, קירינאיקה ופזאן. כך הייתה לוב לאחר מלחמת העולם השנייה. אמנם אחד הפתרונות היה להחזירה, בחלקה לפחות, לשלטון האיטלקי, אך היו עוד פתרונות לעניין זה כגון: מנדט בריטי, עצמאות, שלטון פרלמנטרי וכו'.

בנובמבר 1945 פוגעים הערבים ביהודים וגורמים להרג רב של יהודי לוב. הקהילה מוכת ההלם אף כי ידעה בעבר מתיחות ביחסים עם הערבים אבל אף פעם זה לא הגיע לביטוי אלים ופרוע כזה. ביוני 1948 מתכננים הערבים פוגרום שני. עתה אפשר לחוש בשינוי שנע ברחוב היהודי, הערבים נבלמים במהירות וסופגים מכה נצחית, הפעם הצבע הבריטי ממהר להפריד, בין כך ובין כך משתחררת בקרב יהודי לוב התחושה הברוכה שאלפי שנים בלוב מגיעות לקיצן וכי אין עתיד ליהודים בלוב אלא במדינת ישראל.

העלייה הבלתי לגאלית מקבלת תאוצה ניכרת, היא מתארגנת על ידי צעירים מקומיים וכמעט ללא עזרה מבחוץ. תנועת הנוער עוקבת אחרי המאורעות בארץ ישראל, פרט לתחושה הציונית העמוקה. לשיתוף הגורל נמצאים בנים למשפחות רבות במדינה חדשה או בדרך אליה. ואכן, עם גבור ההתארגנות מתרבים הנרשמים לעלייה ומספרם מגיע לרבבות.

חפץ שעובר מדור לדור בבית משפחת מכלוף

ישנה הגדה של פסח מיוחדת מאוד העוברת מדור לדור במשפחה כבר שנים – ישנה מאוד וקרועה כבר מכל צד ומנסים לשמור עליה מכל משמר. סבא יצחק קיבל אותה מאביו. האגדה עברה כבר מספר דורות.

הזוית האישית

מארי וסול המתעדים: שמחנו מאוד לשמוע על העבר המרתק של סבא שלנו, לצערנו לא זכינו להכירו כל כך טוב, אבל הסיפורים לאורך השנים גרמו לנו להכיר ולאהוב אותו.