מאגר סיפורי מורשת

שמי אפרים ברנס. נולדתי בשנת 1953 להורי גבריאל וגרציה ברנס. הסיפור שלי על אחי יהודה:

יהודה אחי, נפל בעת שירותו הצבאי כשהיה בן  22. הבן שלי – אבא של בן, נקרא על שמו. יהודה נולד במרוקו בשנת 1947 ועלה לארץ עם הורי כילד בן שנתיים.

יהודה היה ילד וגם אדם מיוחד מאוד. היה ספורטאי מצטיין. הוא שיחק בנבחרת הכדורגל של המושב. מגיל צעיר היה חולב את הפרות ועוזר בעבודת המשק. בכל דרכיו ובהלך מחשבתו נהג כמבוגר אף יותר מגילו. יחסו למבוגרים הצטיין תמיד בדרך ארץ ובייחוד הקפיד על כיבוד אב ואם ושיתף עצמו בכל בעיות המשפחה.

יהודה למד בבית הספר היסודי במקום והיה תלמיד טוב ובמיוחד הצטיין במתמטיקה. הוא היה בעל מזג טוב מטבעו ומוכן תמיד לעזור לאחיו ולילדי השכנים בהכנת שיעוריהם.

כדי למלא את רצון אביו היה משכים בשבתות להתפלל ב"מנין" הראשון; אחרי כן עוד הספיק להתאמן ולהתכונן למשחק הכדורגל, שאהב מאוד. יהודה אהב את המשק וגדל עמו; הוא אהב לעסוק בו במלאכות השונות. הוא למד לימודים תיכוניים בבית הספר התיכון על שם פתחיהו צוק שבבאר טוביה. מחנכתו בכיתה י"א של בית הספר התיכון ציינה אותו ברשימה קצרה, ש"נהג להקשיב בתשומת לב רבה וארשת רצינית על פניו. – – – היינו בטוחים כי יהודה יהיה אזרח טוב, חרוץ בעבודתו, שקדן ונאמן. ידענו כי יהודה ימלא את המשימות שיוטלו עליו בשקט, בעדינות וללא ויכוחים, וחיוכו הטוב ילווה את מעשיו. איש מאתנו לא חשד, או חשש מן העתיד- – – – ".

יהודה גויס לצה"ל באפריל 1966. כאשר היה בא הביתה לחופשה קצרה היה יוצא מיד לסייר בחצר המשק, כדי לראות אם הכל כשורה, אם האבוסים מלאים אוכל והשקתות מלאות מים. בליל השיווק לא היה יוצא עם חבריו לפגישה או לקולנוע והיה עוזר להורים באריזה. יתר על כן, הוא היה מגייס את שאר האחים לעבודה – ולא רק מפני שאהב אותה, אלא מפני שרצה לסייע להורים העמלים קשה. הוא היה אדם רציני ונהג בכל דבר בכובד ראש. כאשר השתחרר משירות סדיר רכש משק בעזרת ההורים ואף קבע את מועד נישואיו. כדי להשתלם בחקלאות עבר קורס במדרשה לחקלאות ע"ש רופין וחלם על גידולי יצוא.

במלחמת ששת הימים ואחריה דאג בעיקר לשלושת אחיו, ששירתו ביחידות קרביות, אף על פי שחוליית החילוץ שלו פעלה במקומות שאינם פחות מסוכנים. ביום ט"ז בשבט תש"ל (24.12.69), נפל בעת מילוי תפקידו.

הוא הספיק לקנות משק וחלום חייו היה להיות חקלאי. יהודה נהרג שלושה חודשים לפני חתונתו עם רחל בשנת 1969. מותו היכה בהלם את משפחתו, את החברים שלו ואת המושב כולו.

יהודה מונצח באנדרטה בבית הספר התיכון בבאר טוביה ובמושב חצב. כמו כן הוא מונצח באנדרטה לזכר כל החברים ביחידה. יהודה גם מונצח בהיכל הזיכרון בהר הרצל.  בבית הכנסת במושב חצב יש חלון, פרגוד, והיכל על שמו. ביום הזיכרון בכל שנה אנו עולים לבית העלמין להתייחד עם זכרו. יש במשפחה שלנו חמישה בני דודים שנקראים על שמו. חבריו של יהודה מספרים על דמות מיוחדת במינה, היה ספורטאי למופת התעניין בספורט העולמי, אהב את החקלאות התעניין בגידולים חדשים, תמיד עזר לזולת. במושב חצב נהרגו 7 חיילים, יהודה היה ראשון הנופלים ולכן ההלם היה גדול.

הזוית האישית

הנכד בן ברנס: היה לי כיף איתך, סבא, בתוכנית. היה לי זמן איתך לבד שעתיים שלמות בלי אף אחד. נהנתי להיות בתוכנית.