מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

לזכרה של סבתא יהודית ארביב ז"ל

סבתא שלי בכותל
סבתא שלי במספרה
סיפורה של סבתי בשואת יהודי לוב, העלייה לארץ וחייה

שמי זיו, במסגרת תכנית הקשר הרב דורי אני מעלה סיפור תיעוד על סבתא שלי, יהודית ארביב ז"ל.

סבתא יהודית ארביב נולדה בלוב בשנת 1935. בשנת 1945 הייתה שם מתקפת טילים של הנאצים. ביתה נהרס ואביה, ויקטור, נהרג במקום. לאט לאט, בצל האבל הגדול, סבתא והאחים שלה החלו לשקם את ביתם וחייהם בטריפולי.

סבתא הכירה שם את סבא דוד, הם התחתנו והולידו שם את אבא שלי, ויליאם, ועוד שלושה ילדים. הם הקימו חיים יפים ועבדו בשכנות טובה עם השכנים המוסלמים, עד שבשנת 1967 (מלחמת ששת הימים), שם בטריפולי החלו פרעות של מוסלמים בתושבים היהודים.

הסוכנות היהודית האיצה בסבא וסבתא לברוח משם ולעלות לארץ ישראל, ואכן כך עשו. בלילה הם ברחו, עלו על אונייה והפליגו קודם לאיטליה ואחר כך לישראל.

בישראל הקימו בית לתפארת. סבתא הוכרה כניצולת שואה וסיפורה תועד ב״יד ושם״.

באוגוסט 2022, סבתי האהובה נפטרה ואני מאוד מתגעגע אליה. סבתא יהודית ז״ל הייתה בשלנית מופלאה ותמיד היו אצלה סירים מוכנים עם אוכל חם. המשפט שאמרה תמיד היה: ״שב תאכל, קודם כל תאכל – כך תהיה רגוע ופנוי לדברים אחרים״.

התיעוד והסרטון מ״יד ושם״ מאוד ריגש אותי. הקרנו את התיעוד במהלך השבעה, כך יכלו המנחמים להכיר את סבתי. אני מאוד מתגעגע אליה.

הזוית האישית

זיו הנכד המתעד: נהניתי מכתיבת סיפור התיעוד והיה לי כיף לשמוע על הסיפורים של סבתא שלי. נהנתי מאד לראות את הסרטון של סבתא שלי מיד ושם. למדתי זוויות נוספות עליה.

מילון

טבחה
סבתא שלי הייתה אוהבת להאכיל אותי במאכלים הנהדרים שהכינה. היא לא נתנה לי לזוז מהשולחן אם לא הייתי על בטן מלאה. אהבתי מאוד את ''הטבחה'' שהכינה סבתא שלי. טבחה הוא מאכל טריפוליטאי שסבתא שלי הביאה מהעיר טריפולי, לוב. לא אשכח את הטעם הנהדר של הטבחה. ללא ספק המאכל האהוב עליי. (זיו ארביב)

ציטוטים

”המשפט שסבתא אמרה תמיד היה: ״שב תאכל, קודם כל תאכל – כך תהיה רגוע ופנוי לדברים אחרים“

הקשר הרב דורי