מאגר סיפורי מורשת

סבתא לודה נולדה בשנת 1948, לזוג הוריה שקרו להם מריה וניקולי. סבתי היא האחות הצעירה במשפחתה, ולאחיה הבכור קראו ויקטור.

בילדותה היא מאוד אהבה להגיע לבית הספר וללמוד את מקצועות המדעים השפות והמתמטיקה. היא הייתה ילדה מלאת מוטיבציה ותמיד הייתה עוזרת בבית למשפחתה. היא נולדה באוקראינה ובילתה שם את כל שנות צעירותה, ושם גם הכירה את סבא שלי.

  תמונה של סבתא וסבא יחד באוקראינה

חיי המשפחה באוקראינה

סבתי וסבי הכירו בבית הקפה שהיה נמצא אז במרכז העיר שגרו בה שבאוקראינה. סבא שלי הציע לה נישואין לאחר מספר שנים בשנת 1967 . לאחר זמן מה נולדה דודתי, ויקטוריה ולאחר חמש שנים נולדה גם אימא שלי. סבתא שלי עבדה בתור אחות בבית מרקחת לתקופה ארוכה, כי תחום הרפואה תמיד עניין אותה. סבתא שלי הייתה מאוד מחוברת למשפחתה ותמיד ניסתה לעזור להם אז ועד היום

העלייה לישראל 

בשנת 2006 היא עלתה ארצה יחד עם סבא שלי, הם עלו בעקבות עלייתה של דודה שלי , שעלתה ראשונה לארץ עם שני בניה ואימא שלי שעלתה גם כן איתה. היוזמה לעלות ארצה הייתה בעיקר בגלל השנים הקשות שהיו באותה תקופה עקב התפרקות ברית המועצות.

לאחר שסבתא עלתה לארץ עם סבא שלי, הם החלו ללכת לאולפן יחדיו וללמוד את השפה העברית. סבתי עלתה ארצה שנה לאחר שנולדתי והייתה שמחה מאוד לראות אותי כשהגיעה לישראל.

כיום, אנחנו חוגגים את כל החגים יחדיו והמנהג שלנו הוא להכין אוכל ביחד. אני וסבתי מכינות מאכלים, שהיא נהגה להכין עם אימא שלי וסבתא רבתא שלי ז"ל, עוד בעבר כשהם גרו באוקראינה. אנחנו מכינות סלט אוליביה – שהוא המאכל האהוב על שתינו, כיסונים במילוי גבינה לבנה, בורשט ועוד מגוון מאכלים רבים. אנחנו מכינות את המאכלים האלו לפי מתכונים שסבתא שמרה מאוקראינה ועוברים מדור לדור במשפחתנו.

הזוית האישית

אורלי מנחימוב: מאוד נהנתי להקשיב לסיפור הפגישה בין סבא וסבתא ולאיך שסבתא התגברה על הקשיים בזמן העליה לארץ. צברתי ידע נוסף על חייה של סבתא שלי ונהנתי מאוד לשוחח איתה על סיפור חייה.