מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

לגור באוהל – רחמים מישאל

יעל וסבא בקשר הרב דורי
סבא וסבתא בתמונה להנצחת ההריון הראשון
ילדותו ושירותו בצבא של סבא רחמים

אני רמי מישאל, נולדתי ב-14 בספטמבר בשנת 1951 בבאר שבע להוריי חנה וששון מישאל. הם נולדו בעיראק בשכונה שרובה מוסלמית והיו צריכים, לעיתים, להסתיר את עובדת היותם יהודים. בפרעות הפרהוד שבהן היו התנכלויות של האוכלוסייה המוסלמית בעיראק כנגד היהודים, הוריי לא נפגעו באופן אישי אבל הסתגרו בביתם מפאת הפחד. עלייתם לארץ של הוריי הייתה מלווה בהצקות ואף בשימוש באלימות ובמכות פיזיות בשדה התעופה.

ילדותי

נולדתי בבאר שבע. כאשר הוריי עלו לארץ, הם השתכנו באוהל שהיה מחולק לשניים ובו התגוררו עם משפחה נוספת. בקיץ החום היה בלתי נסבל, ובחורף שררו קור ורטיבות. מהאוהל בבאר שבע עברו הוריי לקריית אתא, ורוב ילדותי עברה עלי שם. תחילה גרנו במעברה שהייתה מורכבת מצריפים ובתנאים קשים – השירותים היו מחוץ לבית, הצריף היה על הקרקע ולעיתים חדרו אל הבית מזיקים שונים. בחורף חדרו אל הצריף מים. משם עברנו לשכונת המגדר ג', גם היא בקריית אתא.

למדתי בבית הספר היסודי-דתי "גיבורי עציון" ובתיכון בבית הספר "יבנה". המשחקים בהם שיחקנו היו כדורגל ומחבואי קופסא – היינו לוקחים קופסה ריקה של שימורים, מכניסים בה אבנים וסוגרים, בקצה מסמנים עיגול על הכביש ומניחים את הקופסה, זורקים את הקופסה כמה שיותר רחוק ומתחבאים. מי שעמד, רץ להביא את הקופסה ומניחה בעיגול, ואז מתחיל לחפש את המתחבאים. הראשון שמגלה, מחליף אותו במשחק. עם חברי לשכונה, דוד, קניתי פטיפון ותקליטים ויחד היינו מרבים לשמוע מוזיקה.

כשהגיע זמני להתגייס לשירות סדיר בפברואר 1970 הצטרפתי לחיל התותחנים. תפקידי היה בהתחלה מזרים קשר ולאחר מכן מש"ק קשר. בהמשך שירתי במילואים במשך כ-30 שנה. בשנת 1973, במלחמת יום הכיפורים, לחמתי במפקדת אגד ארטילרי – צירוף של של כמה גדודים של חיל התותחנים. אנחנו היינו אחראים על אספקה של תחמושת ואמצעים אחרים לגדודים שהיו פזורים ברחבי רמת הגולן. תוך כדי האספקה נקלענו להפגזות והפצצות. בשנת 1978 השתתפתי במבצע ליטני בלבנון, כמו כן השתתפתי במלחמת שלום הגליל ב-1982. החוויה המשמעותית שנצרבה בתוכי היא ממלחמת יום כיפור, שהייתה מלחמה קשה ונשפך בה דם רב. חוויה זו מלווה אותי עד היום. לצערי הרב, ב-7 באוקטובר חווינו חוויה קשה לא פחות.

חפץ יקר לליבי – תקליט מן הילדות

בחרתי להציג במסגרת התכנית חפץ יקר לליבי והוא תקליט. התקליט מסוף שנות ה-70 ובו 14 שירים מהפסטיבל הישראלי לשירי ילדים מספר 9, שנערך באולם היכל הספורט בחיפה. התקליט הוא אחד מבין תקליטים שנקנו בשאר הפסטיבלים שנערכו בשנים ההן. המוזיקה היוותה מרכיב משמעותי בחיי הבית בילדות.

תמונה 1

הזוית האישית

סבא רחמים:הרגשתי חיבור עם הנכדה שלי.

יעל הנכדה המתעדת: נהניתי לפגוש את סבא ולהכיר אותו יותר טוב, כמו כן שמחתי להכיר משפחות אחרות. החיבור עם המורה והתלמידים בכיתה היה נעים. בנוסף,  שמחתי לפגוש משפחות של שאר התלמידים בכיתה והפעילו הזו עשתה לי טוב. לדעתי מפגשים כאלו מועילים ורצויים.

מילון

מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”בשנת 1973 במלחמת יום הכיפורים, לחמתי במפקדת אגד ארטילרי - צירוף של של כמה גדודים של חיל התותחנים“

הקשר הרב דורי