מאגר סיפורי מורשת

סבתי אסתר, נולדה במרוקו, עלתה לישראל והיא גרה בקריית שמונה.

סבתא גידלה את שלושת ילדיה לגמרי לבדה. לסבתי היה קשה לנהל משפחה לבד, היא הייתה אישה צעירה. בנותיה היו כבר גדולות, ולמדו בבית הספר, אך הן היו עסוקות בלימודיהן, כי זהו גיל בו לומדים, ויש המון עסוקים, ועניין בעיקר בחברים ולא בעזרה להורים.

סבתי עבדה ב- בשתיים או שלוש עבודות. בבוקר הייתה סבתי טבחית באולמי פאר, ולאחר מכן עבדה בתפירה, במרכז של קריית שמונה. בלילה עבדה בתור מלצרית באחד האולמות באזור הצפון.

סבתי מספרת שזו הייתה התקופה הקשה ביותר בחייה, אך לעומת זאת תמיד שיבחה את בנותיה על עזרתן הרבה. על אף שלמדו, הן השתדלו ככל יכולתן לעזור לה. לאחר כמה שנים חודש הקשר בין משפחתה של אמי  למשפחתו של סבי והוא עזר לסבתי המון.

שתי בנותיה של סבתי בגרו, ועזבו את הקן המשפחתי, ורק רונן, הילד הצעיר, נשאר לגור עם סבתי בביתה.

לאחר החתונה של בנה הצעיר, סבתי הייתה מדוכאת זמן מה, והרגישה בודדה. לאחר זמן מה, סבתי פגשה חבר ילדות שלה, שעלה איתה ממרוקו, ומאז ועד היום הוא בן זוגה לחיים.

ברצוני לספר לכם שסבתי היא אישה מדהימה, לפעמים כועסת, אך היא אישה שבאמת כולה לב, כל משפחתה אוהבת אותה מאוד, וסבתי עוזרת תמיד כשצריך וכשהיא יכולה. אני אוהבת אותה הכי בעולם.

הזוית האישית

נועם: היה לי ממש כיף להכין את העבודה הזאת, עם סבתי אסתר. למדתי מסבתא שלי המון דברים ואני אמשיך ללמוד. אני אוהבת אותה יותר מכל דבר אחר, והיא הבן אדם הכי מדהים שיש.