מאגר סיפורי מורשת

שמי מלי הולצר, נולדתי בשנת 1948 בעיצומה של מלחמת השחרור, בבית חולים הדסה, הר הצופים. המשפחה התגוררה בירושלים בבית ערבי נטוש ביחד עם 14 משפחות, כל משפחה קיבלה חדר. היינו שלושה, אחרי שנתיים בערך הצטרפו אלינו עוד שני אחים.

בזמן שנולדו שני האחים הסתיימה המלחמה והמדינה נכנסה לשגרה. החיים היו קשים, הייתה זו תקופת הצנע, ולכן הייתה הקצבת מזון, גם תנאי המגורים היו קשים: מטבחון משותף לכמה שכנים, שירותים משותפים מחוץ לבית אבל השכנים היו מאוד חברותיים ולכן רוב הזמן שיחקנו בחצר והעברנו את הזמן, לא היו משחקי קופסא אז שיחקנו משחקי כדור, חמש אבנים, שלושה מקלות, קלאס. היה לאחת השכנות מקלט רדיו אחד ובכל יום שלישי בערב התכנסנו כל ילדי הבניין, שמנו שמיכות על הרצפה והתיישבנו על השמיכות כדי לשמוע את התוכנית "המסך עולה" – סיפור בהמשכים.

כשהייתי בת 6, התחלתי ללמוד בבית ספר יסודי דתי לבנות בלבד, מכיוון שהוריי היו דתיים, סבי היה רב. כשהייתי בת 8, בשנת 1956, פרצה מלחמת סיני וכל הזמן היו אזעקות (לא היה מקלט או ממ"ד אז עשינו חפירות בחצר) עדיין גרנו באותו בית, באותו חדר. כשהייתי בת 9 (בכיתה ד') אני ומשפחתי עברנו לתל אביב לדירת שני חדרים שכורה (לא היה לנו כסף לדירה). המשכתי את לימודיי בבית ספר יסודי עד כיתה ח'. בכיתה ט' עברנו לדירה בחולון ועברתי ללמוד בתיכון (לא דתי), הצטרפתי לתנועת הנוער העובד והלומד, לאחר שנה גם הדרכתי שם.

בגיל 18 התגייסתי לצבא לתפקיד מורה חיילת בנגב במושב מבועים עד גיל 20, אז השתחררתי מהצבא.

סבתא בעת שירותה הצבאי

בגיל 21 התחלתי לעבוד בתעשייה האווירית, שם הכרתי את אלי (בעלי היום). התחתנו בגיל 24, לאחר החתונה עם אלי עברנו להתגורר בראשון לציון בדירת שלושה חדרים ואחר כך עברנו לאותה עיר לדירה בת ארבעה חדרים ואז עברנו לדירה בת חמישה חדרים בה אנו דרים עד היום.

בגיל 25 בשנת 1973 נולד לי הבן הבכור (עופר), בשנת 1977 נולדה נועה, הילדה האמצעית, ב-1980 נולד ערן (אבא של נגה, שהתחתן עם לירון). בשנת 1983 התחלתי לעבוד בבנק הפועלים כיועצת השקעות. כיום אני עדיין גרה בראשון לציון, יש לי שלושה ילדים וארבעה נכדים, איתם אני נפגשת כל שבת.

הזוית האישית

סבתא מלי: היה לי כיף בתכנית, הבחנתי שנגה ילדה רגישה, עדינה ומתחברת למעשים טובים, יש לה נפש חמה ואוהבת, הבנתי שלכל אדם יש סיפור מרגש ומעניין משלו, היה מעניין לשמוע את הסיפורים.

נגה הנכדה המתעדת: היה לי מאוד כיף, במיוחד עם סבתא שלי, למדתי הרבה על סבתא שלי ומה היא עברה בחיים. התרגשתי מאוד כששמעתי את הסיפורים בכיתה, הם היו מאוד מעניינים ומרגשים ולמדתי הרבה על חפצים רגילים למראה, שהסתבר לי מהמפגשים שהם חפצים מאוד מיוחדים.