מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

לגדול בכרם התימנים – שרה חובש

סבתא שרה כיום
סבתא שרה ביום חתונתה
סבתא שרה גדלה בחדר וחצי עם 6 נפשות בבית

שמי שרה חובש. נקראתי כך על שם שרה אימנו, וכן נקראתי כך על שם סבתי אימא של אבי. במשפחה קוראים לי שרה’לה, זה שם החיבה שלי. נולדתי בישראל בעיר תל אביב וגדלתי בשכונת שבזי. נולדתי בתאריך 27.10.1953, היום אני בת 68.

אני הילדה השנייה במשפחתי הגרעינית. הייתי אחראית ויד ימינה של אמי. אחי הגדול ואני היינו מפונקים. היינו שישה אחים: אח בכור וחמש בנות. אחי שמואל ז״ל עבד במשטרת ישראל, הוא היה נשוי ואב לשלושה ילדים, שמואל נפטר בגיל 42 ממחלת הסרטן. אחותי כרמלה נשואה עם שלושה ילדים וסבתא לחמישה ילדים. אחותי ברכה נשואה עם שלוש בנות וסבתא ל-11 נכדים. אחותי מרים נשואה עם שני ילדים וסבתא לשישה נכדים. אחותי הקטנה חנה נשואה עם שני ילדים וסבתא לשני נכדים.

ילדות

גרנו בחדר וחצי – שישה ילדים וזוג הורים. ההורים ישנו בחצי חדר שגם היה מעין מטבחון והילדים ישנו בחדר שהייתה בו מיטה נמוכה ומיטה גבוהה ובצד השני ובלילה היו מתחת למיטה הגבוהה עוד ארבע מיטות. הבית שלי היה בבניין בן שתי קומות, אנחנו גרנו בקומה השנייה, הבית שלנו היה בסמוך לשוק הכרמל בשכונת כרם התימנים.

אחרי הלימודים היינו הולכים למועדון נוער. אהבתי הכי הרבה ריקודי עם ונגינה באקורדיון, גם אהבתי מאוד לקרוא ספרים. אימא שלי בישלה אוכל תימני והשכנים היו מבשלים אוכל עירקי ותמיד אהבתי להתחלף במאכלים שלהם.

אהבתי מאוד לשמוע את להקת צלילי הכרם, ג'ו עמר ועוד הרבה מוזיקה יוונית ושירי שבת. גם עד היום אני אוהבת את המוזיקה הזאת. בילדות היינו משחקים משחקי רחוב כגון קלאס, חמש אבנים, הקפות ומחבואים. כילדים, בילינו הרבה שעות בחוץ, יחסית לילדים כיום. היה כיף כי לא היו מכוניות שנוסעות. המשחקים של ילדותי היו בשכונה עם הבנים והבנות בשכונה. ואפילו היום לפעמים הנכדים שלי משחקים במשחקי הילדות שלי. חגגו לי ולאחי בר מצווה ובת מצווה ביחד באולם אירועים גדול ומלא שמחה.

בילדותי הייתי בגן בית יעקב וגם בבית ספר יסודי בית יעקב. היינו בית ספר יסודי של בנות כי זה היה בית ספר דתי והיה מיועד רק לבנות. למדתי בתיכון מגמת תפירה במשך שנתיים. סה"כ למדתי עשר שנות לימוד.

בגיל 14 חליתי בדלקת פרקים והייתי מאושפזת חודש בבית החולים.

תפקידים ומקומות עבודה

אחרי הלימודים עבדתי במפעל לבגדי תינוקות בשם 'רקם' בתל אביב. לאחר מבחן פסיכוטכני הייתי מיועדת להיות מורה ולא רציתי, אז הלכתי ללמוד תפירה בעקבות חברה. נהניתי מאוד מעבודתי ועבדתי שם כשלוש שנים עד שהתחתנתי. גם היום אני עוסקת בתפירה ועוזרת לבת שלי, יש לה סטודיו לעיצוב בגדי בנות.

בגיל 18 וחצי התחתנתי עם בעלי אלי חובש. ילדתי ארבעה ילדים: שני בנים ושתי בנות. בני הבכור הוא טל שנשוי לדנה, יש להם שלושה ילדים. הבת השנייה שלי היא צמרת שנשואה לרונן, יש להם שני ילדים. הבת השלישית שלי היא דנה שנשואה לניר, יש להם שלוש ילדות, והבן הקטן שלי הוא איתן שנשוי לקורין, יש להם שלושה ילדים.

בכל יום שישי המשפחה המורחבת נפגשים אצלנו לארוחת שישי. אני מדליקה נרות שבת ודואגת שיהיה קידוש בערב שישי. כנ"ל לגבי חגים.

בגיל 40 טסתי בפעם הראשונה לאנטליה ומאז הייתי בספרד, טורקיה, סינגפור, תאילנד, ארצות הברית, האיים הקריבים ועוד…

הזוית האישית

גיא ונועה המתעדים: אנחנו, גיא ונועה, בני דודים, לומדים בבית הספר יד גיורא בהרצליה. השתתפנו השנה בתכנית הקשר הרב דורי במסגרת שנת בני מצווה, במסגרתה תיעדנו את סבתא שרה. נהנינו מאוד להיפגש עם סבתא ולתעד את סיפורה.

מילון

כרם התימנים
כרם התימנים היא שכונה הממוקמת בדרום-מרכז תל אביב, בין הרחובות אלנבי, גאולה, הכובשים והכרמל. בבתיה הראשונים אשר נבנו מצפון לעיר יפו בשלהי המאה ה-19 התיישבו יהודים שהגיעו לארץ מתימן בגלי עליית אעלה בתמר (1881-1882). השכונה היא מאחת־עשרה שכונות מגורים נפרדות שנבנו לפני "אחוזת בית - תל אביב" "בין השנים 1903 ו-1909". ב-11 במאי 1923 הצטרפה השכונה, בפועל, עם שכונות יהודיות נוספות, לתחום העיר תל אביב. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”אימא שלי בישלה אוכל תימני והשכנים היו מבשלים אוכל עירקי, תמיד אהבתי להתחלף במאכלים“

הקשר הרב דורי