מאגר סיפורי מורשת

שמי דניאל פיינזיגר, נקראתי כך על שם סבי שנספה בשואה. נולדתי בירושלים בשנת 1949 בשכונת מאה שערים גאולה.

הבית בו גדלתי היה דירת חדר מרתף עם שירותים משותפים. שם אימי הוא קטי, שם אבי מקס. אמי הייתה עקרת בית ואבי היה עצמאי. אבי ואמי היו ניצולי שואה שאיבדו את משפחתם וגדלתי כבן יחיד.

בסביבה בה גדלתי היה משחקים פשוטים בשכונה (משחקי רחוב). רוב הזמן לאחר הלימודים הייתי משחק במשחקי רחוב, לדוגמא: תופסת צבעים, מחבואים, חמש אבנים, משחקי כדור ועוד… הייתי גם בתנועת נוער בני עקיבא. אמי בישלה בעזרת פתיליה ופרימוס. הייתי מתקלח בימי חמישי בגיגית כביסה.

בתי הספר בהם למדתי היו דתיים והוריי עברו הרבה משכונה לשכונה. בתיכון למדתי בבית ספר מקצועי "כי"ח" ולאחר מכן עברתי ללמוד בבית ספר "חיל האוויר" שבחיפה.

דניאל כיום

אני ומלחמות ישראל           

לאחר סוף הלימודים התגייסתי לצבא, שירתי בחיל האוויר בטייסת קרבית. כחייל בטייסת לחמתי במלחמת ההתשה, זו הייתה מלחמה ותקופה שזכורה לי כקשה. בתור חייל נהניתי והיה לי סיפוק רב וחוויה שלא נשכחת. לאחר שחרורי גוייסתי למלחמת יום הכיפורים בטייסת, תקופה לא קלה עברה עליי, ולאחר שלושה חודשי שירות שוחררתי. למרות זאת במלחמת לבנון הראשונה בשנת 1982 התגייסתי ותרמתי למלחמה.

חלום שהתגשם – להיות אמן וצייר 

בבית הספר בתיכון למדתי מקצוע – חשמל. הוריי רצו שיהיה לי מקצוע אך לא עסקתי בזה.

לאבי הייתה חנות למסגרות תמונות.הציור והאמנות משכו אותי. לאחר מכן פתחתי חנות בעצמי באזור גאולה. באותו הזמן בו ניהלתי את החנות עברתי קורס לגרפיקה. התעסקתי בציור ולאחר מכן התחלתי לעבוד ברשות העתיקות כצייר. לאחר מספר שנים הלכתי לעבוד בעיריית ירושלים. אני ממשיך לצייר כל הזמן, עד היום! לשמחתי אני מקבל הזמנות ומצייר בעיקר תמונות נוף ופורטרטים.

את בת זוגי הכרתי בירושלים. היא הייתה עולה חדשה מאנגליה, יש לה שורשים בירושלים: סבא רבא שלה היה אחד ממקימי שכונת הבוכרים בירושלים. נולדו לנו שני ילדים, בן ובת, ששמם תומר ופנינה. יש לנו שש נכדות והיום אני נהנה, מאושר ומבלה עד אין סוף.

הזוית האישית

אגם המתעדת: נהניתי כל כך בימי שני לפגוש את דניאל לשוחח איתו על העבר ולהבין מה הכוונה שאתה עושה את מה שאתה אוהב, דניאל הראה לי את כל הציורים היפים שלו והתמלאתי גאווה להכיר איש כזה.