מאגר סיפורי מורשת

בת 59. מדפיסה בבית משפט

מתגוררת בשכונה ו' החדשה בבאר שבע.

נולדתי בבאר שבע, הוריי התגרשו עוד לפני שנולדתי וגדלתי עם אמא וסבתא שלי. אף פעם לא היה לי קשר עם אבי. הייתה לי ילדות כיפית חבל על הזמן. מה שרציתי קיבלתי. לא ביקשו ממנו כלום, אמא שלי פירנסה את הבית לבד,  ואף פעם לא החסירה ממני כלום. גדלתי בהתחלה במשק עזר, אחר כך עברנו לשכונה ד', השכונה הייתה בסדר גמור, לא כמו היום. השכנים כמו אחים, ממש כמו משפחה, היינו יושבים כולם ביחד למטה, אהבתי את הילדות שלי חבל על הזמן, הייתי רוצה לחזור אליה.

התגייסתי לצבא בשנת 75', הייתי פקידה, זה היה בתקופה של סיני ולא היו יציאות בגלל המצב, זה היה קשה. המפקדים היו מבוגרים, לא כמו הדור של היום שהמפקדים בראש שלך. חצי שנה לפני השחרור התחלפו המפקדים, היה לי מפקד דתי, מגניב, מבין, מתחשב, חמוד וזה שינה לי את כל השירות. הוא היה משכמו ומעלה, עד היום אני זוכרת אותו. כמה שנים אחר כך, כשגרנו באופקים פגשתי בו במקרה, היה כיף ממש לראות אותו, דיברנו והתעדכנו. הוא הזמין אותי לבוא לבקר בביתו, עד היום אני מצטערת שלא שמרתי איתו על קשר, התביישתי, הייתי עדיין צעירה בת 22.

כשהשתחררתי התחלתי לעבוד בבית משפט כמדפיסה, הייתי מדפיסה וקוראת את התיקים של המשפט והיה מאוד מעניין. שנתיים אחר כך התחתנתי וגרנו בהתחלה בשכירות בג', עברנו לד' לגור עם אמא שלי זכרונה לברכה, אחר כך גרנו שנתיים באופקים ואז חזרנו לבאר שבע.

אמי עברה אירוע מוחי ולכן הייתה לה מטפלת – לאה, מאוד התחברנו. לאה ילדה את ליאור ואני הייתי שומרת עליו ומטפלת בו. היום הוא בן 9, הוא ישן אצלי, יש לו חדר וארון בגדים משלו. הוא ממלא לי את הבית חבל על הזמן. אנחנו פשוט חולים על הילד הזה. הוא אוהב להיות אצלי, הוא מחובר אליי. בבית ספר שלו מכירים אותי בתור הסבתא של ליאור. הוא ממלא את החיים. תענוג.

אני גם מאוד מחוברת לבן של גיסתי, ברק. היינו גרות דלת מול דלת והוא היה זוחל לבית שלי והיינו משחקים יחד. היום הוא הנדסאי כימיה ועובד בקריית גת. אין יום שאנחנו לא מדברים בטלפון. הוא אצלי כל חג. כשהוא חוזר מחו"ל שיחה ראשונה זה אליי. הם מתים עליי. אני גאה בו. אמרתי לו אתה הבן הבכור שלי וליאור הקטן.

המסר שלי – חיה ותן ולחיות. לא להתערב בחיים של אחרים, כל אחד חי את החיים שלו איך שבא לו, בלי להעיר הערות אחד לשני. לחיות את החיים בכיף. כל אחד ילך עם הדעה שלו, מה שנכון לך לא בטוח נכון לי, כל אחד יעשה מה שטוב לו. צריך לקבל את האדם כמו שהוא, אסור לצחוק על אחרים, בעיניי כולם שווים. צריך לכבד את הבנאדם שאת נמצא איתו, זה לא משנה אם הוא מעלייך ברמה או מתחתייך ברמה. צריך לאהוב בכל הלב, לא משנה מי הוא ומה הוא ואיך הוא. אני אוהבת את כולם. בשבילי כולן פה חברות. אני מחוברות לכולן, אצלי כולן קבוצה אחת.

מתוך הספר

 

העשרה- סיני, סיני ברובו מדברי, ומיושב בעיקר לאורך חופיו. בחוף המזרחי לאורך מפרץ אילת, השלוחה המזרחית של הים האדום, ממוקמים היישובים טאבה, נואיבה, דהב, ושארם א-שייח. בחוף הצפוני, ליד רצועת עזה, נמצאת העיר אל-עריש ובחוף המערבי שלאורכו של מפרץ סואץ נמצאת העיר א-טור. מבחינה מדינית אזור זה הוא חלק ממצרים מאז שנת 1982, והוא נחלק לשני מחוזות עיקריים: צפון סיני ודרום סיני (חלקו של חצי האי הסמוך לתעלת סואץ שוכן בתחומם של מחוזות סואץ, איסמעיליה ופורט סעיד). בסיני עובר הגבול המדיני בין מצרים וישראל. ויקיפדיה.

 

סיפור חיינו , תכנית תהיל"ה

מרכז קהילתי פאני קפלן

מובילות דבורה דוד ואסתי זכריה

תשע"ו 2016