מאגר סיפורי מורשת

שמי אלה ואני מתעדת את סיפורה של סבתי אילנה במסגרת תכנית הקשר הרב דורי.

משפחתה של סבתא אילנה

הייתה לנו משפחה קטנה מאחר ורוב המשפחה נספתה בשואה, לא היו לי סבים וסבתות. הורי היו ניצולי שואה ובבית דיברנו בעברית, הורי דיברו ביניהם אידיש כשלא רצו שנבין את מה שדברו. הם לא סיפרו כלום כשהייתי ילדה, אבל אחר כך כששאלתי סיפרו לי.

הורי ניסו לשקם את חייהם. הם בנו משפחה והביאו לעולם ילדים. יש לי אח הגדול ממני בשלוש וחצי שנים, שמו טוביה – על שם סבי שנספה בשואה מצד אבי. שמי היה הניה עד גיל 18 על שם סבתא מצד אימא שקראו לה הלנה והורי חשבו שהניה זה דומה ויותר ישראלי. הרגשתי עצב למרות שהורי לא רצו לזעזע אותנו עם סיפורי השואה שעברו.

אבי יצחק היה בהרבה מחנות בפולין כולל במחנה הריכוז פלאשוב שבקרקוב אצל שינדלר ובמאטהוזן שבאוסטריה, מחנה כורי פחם מאוד קשה שממנו נשארו מעט אנשים. אבי עלה לארץ בגיל 22 והתגייס ישר לצבא.

אמי שרה הייתה בת עשר שנים כשפרצה השואה. משפחתה הייתה ביערות עם הפרטיזנים. בגיל 17 עלתה לארץ יחד עם שני אחיה שהתגייסו לצבא.

הורי הכירו בארץ והשתקעו ברמת גן. הם בנו את עצמם לאט לאט בכוחות עצמם, המצב הכלכלי היה קשה מאוד. משפחתנו הייתה קטנה מאחר ורוב המשפחה נספתה בשואה. היו לי שלושה דודים ששרדו והקימו גם כן משפחות. לפעמים, חגגנו איתם את החגים יחד עם בנות הדודות, כמו כן הורי הקפידו לשמח אותנו ולחגוג ימי הולדת.

ילדותה של סבתא אילנה 

כשהייתי בגיל עשר שנים הייתי בכיתה ד' גרנו ברמת גן. הלכתי לבית הספר ברגל כרבע שעה. המקצועות האהובים עלי היו: מלאכת יד, ספורט ומוסיקה וחברותיי הטובות היו: הדסה, מרים ועירית.

בכיתה ח' בשיעור מלאכת יד רקמנו על חולצה לבנה שעליה היה הדפס של דובדבנים. השקעתי בכך הרבה והחולצה שלי זכתה לייצג את כיתתי בהצגת העבודות וזכיתי בפרס ראשון. בספורט אהבתי ריצות תחרותיות.

בשנת 1965 המצב היה מאוד צנוע, אך קיבלנו כל מה שצריך ולא הרגשנו מחסור.

סיפור השרשרת

כשסבתא שרה, סבתא שלא הכרת, הייתה על ערש דווי לפני 12 שנים, סבא יצחק, הביא לי את קופסת התכשיטים שלה עם שרשראות הזהב שאהבה ונתן לי אותם.

שמרתי את זה מאוד וכשאימא שלך, סיימה לכתוב את הספר הרביעי שלה "תזונה קשובה" נתתי לה שרשרת של סבתאמתנה. זו שרשרת שעשויה מזהב מלא, שרשרת ארוכה עם פרח זהב גדול ואבן סגולה. אימא שלך הקדישה את הספר לסבתא שרה, שהיא כל כך אהבה. היא הייתה מאוד קשורה אליה. בספר יש הקדשה מאוד מרגשת לסבתא שרה, ואז החלטתי ששירלי, אמך, צריכה שיהיה לה משהו מיוחד למזכרת מסבתא שרה,

כשהספר יצא לאור קיבלתי את העותק הראשון עם הקדשה מאוד מרגשת מאימא שלך, ד"ר שירלי הרקשו, החלטתי להעניק לה עוד שרשרת יפה עם משמעות. התליון בצורת משולש עם אבן סגולה, היא מאוד אהבה את הצבע. המשולש מסמל שלושה דורות סבתא שרה, אני ואימא שלך. את השרשרת אנחנו קנינו וכך זה בעצם מכולנו. אימא שלך מאוד אוהבת את השרשראות ואומרת שזה נותן לה כוח ומחזק אותה.

שרשרת שלושה דורות עם אבן סגולה

שרשרת שלושה דורות עם אבן סגולה

המשפחה שלנו

הזוית האישית

אלה: היה לי כיף נהניתי לשמוע את הסיפורים של סבתא אילנה בילדותה.

סבתא אילנה: נהניתי מאוד מזמן איכות עם אלה, לספר לה סיפורים על העבר, הילדות שלי ואף הילדות של הורי שהם סבא רבא וסבתא רבתא של אלה. דברים שבדרך כלל לא כל כך מדברים עליהם והרגשתי שאלה מאוד התעניינה והייתה קשובה אליהם. זה עוד משהו שמקרב ומקשר.