מאגר סיפורי מורשת

סבתא שלי, שושי מלכה, סיפרה לי מעשה מילדותו של אבי, שמסביר הרבה על אבא:

כשאבא שלי היה קטן, הוא והאחים שלו בלגנו את הבית וכשסבתא נכנסה היא כעסה מאוד, ואז אמרה להם שהיא הולכת לשכנה לשתות קפה ותוך שעה היא רוצה לראות את הבית נקי ומצוחצח. סבתא חזרה אחרי שעה וכלום לא קרה. היא אמרה עוד פעם שהיא עולה לשכנה ושהיא תחזור תוך שעה. במשך השעה אבא ואחיו ניסו לסדר, דחפו את הבגדים לארון, שמו את הצעצועים בארגז ולקחו כמה דליים עם מים ושפכו על הרצפה כדי לשטוף. היו יותר מדי מים, הבית היה מוצף וכשסבתא חזרה וראתה את כל המים היא אמרה להם: "תודה, תודה, ועופו לי מהעיניים.." היא נאלצה לעשות את הכול בעצמה בזמן שהם ישובים על הספה מרימים רגלים כדי שסבתא תגרוף את המים. אז היא אמרה: "לפחות ניסיתם". מאז אבא שלי עדין מבולגן והאחים שלו לא. אני יודע שאם זה היה קורה אצל אימא שלי היא הייתה זורקת אותי ואת אחותי מהמדרגות..  כלום לא השתנה, אבא שלי עדין מבולגן. כשאימא שלי טסה לשבועיים לא היה לאבא וגם לי ולאחותי מה ללבוש, לא היה מה לאכול והבית נראה, כמו שאימא שלי אומרת, 'דיר חזירים'.

הזוית האישית

עומר: היה ממש כיף לכתוב את העבודה.