מאגר סיפורי מורשת

שמי איתי אביסרור, במסגרת תוכנית הקשר הרב דורי בה לקחתי חלק השנה, בחרתי להביא את תיעוד סיפורה של סבתא שלי כרמלה קעטבי. סבתא נפטרה בשנת 2004 לפני שנולדתי. תיעוד סיפורה נשמר מהעבר ונשמר שלשונו.

סבתא כרמלה סיפרה

"קוראים לי כרמלה, שם נעורי הוא שרעבי ולאחר שהתחתנתי עם בעלי דוד הוא שונה לקעטבי.

נולדתי בארץ ישראל, צברית. אימא שלי נולדה בתימן, אבל עלתה לארץ בגיל מאוד צעיר היא הייתה בערך בגיל שנתיים, זה היה ממש בעליות הראשונות לארץ. יש לי עוד שבעה אחים, אחד מהם נפטר ממש לאחרונה בהכנות לחתונה של הבת שלו.

יש לי שלושה ילדים: שירית היא בתי הבכורה, היא אימא של איתי, עמו אני לוקחת חלק השנה בתוכנית הקשר הרב דורי. בני השני, יונתן שכולם קוראים לו יוני והדר בת הזקונים.

בעלי דוד עבד כצבעי כל ימי חייו ואני עבדתי כסייעת. בחרתי לעבוד דווקא כסייעת בגן, כדי שיהיה לי כמה שיותר זמן להיות עם הנכדים והילדים שלי."

תמונה זו מיום הנישואים של סבתא כרמלה וסבא דוד

סבתא סיפרה איך היא וסבא נפגשו?

זה היה יום העצמאות, הלכתי עם החברות שלי, הלכנו להופעה של ערב יום העצמאות וראיתי שיש מישהו שמסתכל עלי, היה זה דוד. דוד מצדו שאל את החבר שלו אם הוא מכיר את הנערה הזאת ושהיא יפה בעיניו (הוא דיבר עליי) והתברר שהחבר של דוד היה גם חבר טוב של אח שלי, אז דוד סיפר לחבר שלו עליי והחבר שלו אמר שהוא מכיר את אח שלי וכך נוצר הקשר הראשוני.

לאחר מכן נפגשנו ובמשך שנה יצאנו, לבסוף התחתנו ולאחר שנה של נישואים שירית בתנו הגיעה לעולם. בחרתי לעבוד במקצוע שיאפשר לי להיות כמה שיותר עם ילדיי, התחלתי לעבוד כסייעת בגן ילדים, כך יכולתי להיות כמה שיותר עם ילדי. אני חושבת שהתפקיד של אימא הוא לאהוב את הילדים באהבת אמת ולראות את הילדים גדלים.

סבתא ואח שלי הבכור

הזוית האישית

איתי: סבתא שלי תמיד פעלה למען משפחתה בראש ובראשונה וחבל שלא זכיתי להכיר אותה, היא נפטרה בשנת 2004 לפני שנולדתי, אבל לפחות אני מכיר אישה שדומה לה ופועלת על אותם ערכים שזאת אימא שלי.