מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

כפר סבא של פעם

אני, אחי, וסבי, בפורים.
סבי וסבתי בחתונתם
ילדות במושבה בכפר סבא, זוגיות והורות, שירות צבאי בסיני.

ילדות במושבה כפר סבא

שמי מרדכי כהן, סבא של עילי. נולדתי בכפר סבא בשנת 1952, בילדותי גרנו בבית קרקע עם חצר גדולה מאוד והשכונה הייתה מוקפת כולה בפרדסי פירות הדר.

רוב הבתים בשכונה היו בתי קרקע עם חצרות גדולות וכילדים מאוד אהבנו להיות בחוץ ולהנות מהטבע. בחצר שלנו גידלנו עצי פרי וגינת ירק, היה לנו גם לול תרנגולות ועזים, כילד אהבתי להאכיל את התרנגולות ולאסוף את הביצים שהן הטילו, הייתי גם עוזר בחליבת העיזים.

יחסי השכונה היו נהדרים, אחד נכנס אל השני ועוזרים אחד לשני במידת הצורך, דלתות הבתים היו פתוחות רוב הזמן ואפילו לחלונות לא היה סורגים. ילדי השכונה היו כחבורה והיינו משחקים מחניים, הקפות וכדורגל עד שעות הערב.

בארץ באותן שנים הייתה תקפות הצנע, היה תקציב מוגדר לכל משפחה, היינו קונים אוכל בסיסי בצרכנייה עם תלושים לפי גודל המשפחה. הגידולים במשק הביתי שלנו מאוד עזרו לנו לחיות ברווחה. הגידולים בחצר הבית היו לשימוש המשפחה בלבד מכיוון שבאותה תקופה היה איסור מכירה באופן פרטי.

אבי עבד בעבודות יזומות ברמת הכובש וגם בחקלאות, אמי הייתה עקרת בית וגידלה אותנו במסירות. במשפחה שלי אני האח הצעיר ביותר מבין 10 אחיי הגדולים, אחיי תמיד דאגו לי, פינקו אותי ושמרו עליי והיחסים בינינו מאוד טובים עד היום.

כל המשפחה שלי, כולל הוריי ואחיי, היינו הולכים לישון בשעה מוקדמת (בסביבות 20:00-21:00), וקמים מאוד מוקדם בבוקר.

בבית לא היה לנו גז, בישלנו על פתיליות לבישול, היינו קונים מיכלי נפט כדי להדליק את הפתיליות. גם מקרר לא היה, שמרנו את האוכל בארגז עם בלוקים של קרח, מוכר הקרח היה עובר פעם ביומיים ומוכר לכל תושבי השכונה. החלבן שעבר כל בוקר בשכונה, הוא היה מוכר חלב לפי דרישה וממלא לכל אחד בכד את כמות החלב שהיה רוצה, מכיוון שהיינו לנו עיזים בחצר שהיו נותנות חלב אז היינו קונים מעט חלב מהחלבן.

לא הייתה לנו מכונת כביסה, היינו מכבסים את הבגדים על קרש בתוך פיילה גדולה מפח עם מיים חמים וסבון, את הבגדים הלבנים היינו מרתיחים על פרימוס בתוך דוד כביסה גדול.

לא היו לנו אמצעי תקשורת כמו היום, לא טלוויזיה ולא טלפון, היה לנו רק רדיו ואם היינו רוצים ליצור קשר עם בני משפחה רחוקים אז היינו שולחים מכתב בדואר.

אחיי הבוגרים חכרו אדמות חקלאיות וגידלו בוטנים, תפוח אדמה, קישואים ומלפפון, את הגידולים הם מכרו את הגידולים לסוחרים וכך הצלחנו להתקיים טוב יותר בתקופה הצנע.

עם חלק מהחברים שבשכונה אנחנו בקשר עד היום ונפגשים באירועים מיוחדים ולפעמים יוצאים לבלות יחדיו.

למדתי בבית ספר עממי בר אילן מכיתה א' עד ח', לא הייתה חטיבת ביניים. הייתי תלמיד טוב,חרוץ, שקט ותמיד שמרתי על נהלי בית הספר, אהבתי ללמוד מתמטיקה במיוחד. בכיתה היינו כ-50 תלמידים, התלמידים רחשו כבוד גדול למורים, כאשר המורה או המנהל נכנס לכיתה כל התלמידים היו עומדים בדממה.

בבגרותי, למדתי בתיכון למדתי באורט שפירא בכפר סבא במגמת חשמל.

זוגיות והורות

הכרתי את סבתא דרך חברים משותפים מכפר סבא במסיבה ולאחר שלוש שנים של חברות, הצעתי לסבתא נישואים בהפתעה בכותל, סבתא מיד הסכימה. התחתנו באולם בפתח תקווה. קיבלנו הרבה מתנות בחתונה כמו: סיפולוקס (סודה), פיירקס לבישול ואפייה, מצעים, סיר פלא לעוגות עם חור באמצע ועוד… למרות שבתקופה ההיא לא היה מקובל לצאת לירח דבש, אנחנו נסענו לבית מלון בנהריה מיד אחרי החתונה. בתחילת הנישואים גרנו בבית קרקע עם חצר גדולה שבבעלות ההורים ולאחר מספר שנים בנינו בית משלנו באותה השכונה.

שנינו עוסקים מידי יום בספורט, אוהבים ללכת להצגות ולבתי קולנוע. אנחנו מאוד אוהבים לטייל בעולם ולראות תרבויות שונות, טיילנו יחד בהרבה מדינות בעולם: בסלובניה, קרואטיה, סין, צפון איטליה, יוון, טורקיה, קפריסין, הונגריה, ספרד, רומניה, צרפת ובלגיה. סבתא אוהבת לרקוד ריקודי ואני לפעמים מצטרף אליה.

הפכתי לאבא בגיל 28, וסבתא בגיל 22, יש לנו שלוש ילדים ושמונה נכדים. ילדנו גדלו והתחנכו גם בכפר סבא, הקננו לילדנו ערכים של עזרה לזולת, כבוד, סובלנות ולקיחת אחריות.

עבדתי באולפנים המאוחדים ״אולפני הרצליה״ ופרשתי לפנסיה לאחר 45 שנות עבודה.

שירות צבאי בסיני

לפני גיוסי לצה"ל, עוד בהיותי נער, עזרתי לחפור מקלטים במלחמת ששת הימים.

בשנת 1970 התגייסתי לצבא ושירתתי כחשמלאי טנקים בגדוד שיריון במחלקה הטכנית, כל שירותי היה רחוק מהבית בסיני והייתי חוזר לעיתים רחוקות הבייתה.

במסגרת תפקידי הייתי ראש חוליה, הייתי אחראי להפעיל את הצוות בחוליה הטכנית שזה כולל מכונאים, טכנאי, צריח וחשמלאי. אהבתי את התפקיד כי הוא היה מאתגר ודרש ממני פתרון תקלות במצבים קשים, הרבה אומץ והתמדה.

בשנת 1973השתתפתי במלחמת יום כיפור שפרצה במפתיע בשתי חזיתות, המצרים תקפו בחצי-האי סיני ורק לאחר 18 ימי לחימה הוחלט על הפסקת אש. בשנת 1974 עברנו את התעלה ונכנסנו לתוך מצריים לסוואץ.

בשנת 1982 השתתפתי במלחמת שלום הגליל, נכנסנו ללבנון והגענו עד לביירות.

 בתקופת השירות הצבאי

תמונה 1

הזוית האישית

עילי: היה לי כיף וחשוב לעבוד עם סבי על העבודה וללמוד על עברו.

סבא מרדכי: היה לי חשוב לספר לעילי על העבר שלי, שמחתי להעביר איתו זמן איכות, ולהעביר לו חלק מהידע שלי.

מילון

פתילייה
כירה ניידת, הבנויה ממכל דלק נוזלי, בו טבולה פתילה ומעליו מסגרת מתכת, את הקצה העליון של הפתילה מדליקים על ידי גפרור וחומר הדלק עולה בפתילה בשל עקרון הנימיות, מתאדה ובוער. על מסגרת המתכת שמעל מניחים את כלי הבישול. חומה של הפתילייה נמוך ולכן היא משמשת לבישול אטי.

פרימוס
הוא כירה ניידת הפועלת באמצעות לחץ, שנפוצה מסוף המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20. בישראל של תקופת היישוב והקמת המדינה היה הפרימוס אמצעי נפוץ להרתחת דודי כביסה. על מנת לאפשֵר להציב דוד גדול מעל הפרימוס הקטן יחסית, הושם הדוד על מתקן תלת רגלי (שכונה "דריי-פוס", חצובה בגרמנית), אשר הפרימוס הונח תחתיו. הפרימוס שימש באותה תקופה גם לבישול.

תקופת הצנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובר לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. הוטלו הגבלות על כספים שניתן להוציא מהארץ. אזרח ישראלי שיצא לחו"ל באותה תקופה יכול לשאת עמו רק סכום קטן של מטבע חוץ. בהמשך עלו אף הצעות להרחבת המדיניות באמצעות ייצור רהיטים "עממיים" במחיר זול ועוד כהנה וכהנה הצעות

פיילה
גיגִית (המכונה גם פַּיְלָה) היא קערה גדולה, בעלת תחתית שטוחה ושתי ידיות מצדדיה להרמה ולתליה, עשויה מעץ, פח מגולוון או פלסטיק. בשנים עברו הייתה הגיגית כלי הכרחי בכל משק בית, להשריית כבסים, לכביסה, לרחיצת ילדים ולשימושים אחרים, לפי הצורך, ובכל גזוזטרת מטבח הייתה תלויה גיגית פח על וו ברזל

ציטוטים

” שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל-פְּנֵי הַמָּיִם, כִּי בְּרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ . “

הקשר הרב דורי