כמיהה לירושלים הקדושה
הנכדה אריאל דנין מתעדת את סיפורה של סבתא אסתר במסגרת תכנית הקשר הרבה דורי בשלהבות חב"ד גדרה.
סבתי אסתר דנין שיתפה אותי בסיפורים אודות ילדותה:
סבתי נולדה בשנת 1952 בירושלים להוריה עובדיה ונעמי כוחלני ז"ל.
הוריה עלו מתימן בתקופות שונות. אביה, עובדיה, היה נער בן 17 כאשר עלה לארץ ישראל עוד לפני קום המדינה. בשל כך הוא זכה בתקופתו להיות עד לאירוע מכונן של הקמת מדינת היהודים. אמה, נעמי, עלתה בגיל אף צעיר יותר מאביה, כשהייתה בת 14.היא עלתה בעלייה הגדולה של יהודי תימן, בשנים 1949-1950 במבצע שכונה "מרבד הקסמים" או "על כנפי נשרים", היה זה מבצע להעלאתם של יהודי תימן ויהודי עדן לארץ ישראל. במבצע זה עלו כ-50,000 יהודי תימן ברכבת אווירית מהעיר עדן.
לאחר העלייה, משפחתו של סבא עובדיה השתקעה בעיר ירושלים ואילו סבתא רבתא שלי, נעמי, התמקמה עם בני משפחתה במעבורות בטבריה. הם גרו שם באוהלים מספר שנים. ולאחריהם הם עברו גם כן לירושלים.
הוריה של סבתי, אסתר, הכירו ונישאו בעיר ירושלים. הם גרו שם מעל לעשור מחייהם. במהלך תקופתם בעיר ירושלים נולדה סבתי (בשנת 1952) אשר בילתה את ילדותה בעיר עד גיל שש. לאחר מכן עברו והשתקעו ביישוב המתפתח בזמנו בני עי"ש, דרומית לגדרה. אביה של סבתי היה איש חינוך שכונה "המורי" אשר לימד את ילדי היישוב קריאת התורה בנוסח תימן. עד היום תושבי היישוב זוכרים ומודים לאביה של סבתי על תרומתו לשימור מורשת יהודי תימן.
סבתי מספרת שבילדותה היה לה כבוד עצום להוריה, בכל פעם שראתה את אביה מתקרב לבית, הייתה ממהרת לקבל את פניו, להיות בקרבתו ולהציע לו שתיה חמה. עוד הוסיפה סבתי שמעולם לא ציפו או דרשו ממנה לנהוג כך, אלא תמיד פעלה מתוך תחושת הכבוד, אהבה והכרת התודה להוריה.
למרות, שסבתי גדלה בעיר ירושלים מספר שנים מועטות בתקופת ילדותה הצעירה, ואין לה זיכרונות מהעיר בשנות בגרותה, היא מתמלאת כמיהה עצומה לעיר הולדתה וגעגועים אינסופיים לעיר הקודש ירושלים. בכל פעם שרגליה פוסעות בעיר סבתי מרגישה קדושה עצומה, תחושת שייכות והרגשה של בית.
אני וסבתא בתוכנית
לאחר 20 שנות עבודה במועצת היישוב בני עייש, סבתי פרשה לגמלאות וכיום היא נהנית מהשגרה והתחביבים שלה. היא נהנית לבלות עם חברותיה, ונהנית מהזמן המשותף עם המשפחה והנכדים.
הזוית האישית
הנכדה אריאל: תודה סבתא, למדתי מהסיפור שלך, לאהוב את הארץ ואת ירושלים, ומהו כיבוד הורים. מאחלת לך הרבה בריאות ונחת.
מילון
מרבד הקסמיםמבצע העלאתם של יהודי תימן ויהודי עדן לארץ ישראל. בתחילת 1949 לאחר שנרצח שליט תימן, הומלך בנו, האימאם יחיא, והוא הסכים ליהודים לצאת מהמדינה ולעלות לארץ ישראל. בעקבות זאת, ומחשש פן ישנו שלטונות תימן את דעתם, החליטה ממשלת ישראל על מבצע מזורז להבאת העולים לארץ. אנשי הסוכנות שנשלחו למשימה היו מעטים מדי והם נדרשו לפעול בחשאי, מחשש כי האוכלוסייה המוסלמית תתנכל לעולים. במבצע זה עלו כ-50,000 יהודי תימן ברכבת אווירית מהעיר עדן, (מאחר שאין קשר יבשתי בין ישראל לעדן) המבצע כונה גם "על כנפי נשרים". שם זה לקוח מספר שמות, פרק י"ט, פסוק ד' "ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי".
ציטוטים
”יש בי כמיהה עצומה וגעגועים אינסופיים לעיר הקודש ירושלים.“