מאגר סיפורי מורשת

שמי שלמה סתיו, נולדתי בבגדד שבעירק. נולדתי בשם שלמה רג'ואנן, עם עלייתנו לארץ הפך שם המשפחה לחסתוי (סיפור ארוך) ומחסתוי עיברתנו לשם סתיו. עלינו בארץ בשנת 1951, אני הייתי בן שנה וחצי. כל המשפחה עלתה, כולל הסבא בן ה- 96. עלינו שבעה אחים, אח אחד נהרג בקריסת בית, כך שהיינו שני הורים, סבא (אבא של אבא) ושבעה אחים.

אחרי שעלינו לארץ ישראל לקחו אותנו למעברה בשער עלייה בחיפה. למשפחה שלי היה קשה להתאקלם בגלל חוסר ידיעת השפה העברית. לאבי היה יותר קל כתוצאה מכך שקרא בתורה והתפלל כל יום. בבית דיברנו רק עירקית. בבית קראו לי סעיד, לאחותי שרה קראו סועד ולאחותי הגדולה קראו נוריאה (נורית).

למדתי בבית ספר דתי ברעננה עד כיתה ח', בתיכון למדתי עד כיתה י"ב. הכי אהבתי ללמוד מתמטיקה, גיאומטריה, תנ"ך והיסטוריה, במתמטיקה אהבתי לפתור משוואות, אהבתי גיאומטריה בגלל שאהבתי את ראיית המרחב, תנ"ך בגלל הרקע הדתי מהבית ובבית ספר הדתי ביסודי, והיסטוריה עיניינה אותי מאוד.

בכיתה ח' גיליתי את אהבתי למשחק ותיאטרון. המורים בבית הספר אמרו שיש לי כישרון קומי גדול ואז במסגרת הנוער העובד התחלתי להופיע בחוג לדרמה שאז בזמנו היה מאוד מפותח. גיליתי שיש לי את הכישרון המבורך להצחיק אנשים. אחרי כמה זמן אני וחברי הטוב הקמנו צמד קומי לשירה ומערכונים, הופענו מאות פעמים בכל רחבי הארץ, בקיבוצים, במושבים, דיסקוטקים, מועדוני לילה ובערים, נחלנו הצלחה רבה והופענו הרבה בפני חיילים.

באותה תקופה לא קראו להופעה סטנדאפ אלה ערב מערכונים קומי. בהמשך הקמתי צמד חדש עם חומר חדש והופענו במשך שש שנים ביחד.

תמיד למדתי שעם רצון רב, עקביות והרבה מאמץ אתה יכול לעשות הכל, בעיקר אם אתה מאמין בעצמך. לכן לא חששתי מכשלונות. מכל כישלון שקרה לי – בלימודים ועבודה – הבנתי שצריך להרים ראש ולהמשיך הלאה.

התגייסתי לצבא כחייל בגולני בגיל 19. המשכתי לשרת בצבא קבע כקצין במשך כ-30 שנה במסלול בתפקידים מגוונים ומאתגרים בכל יחידות השדה בצה"ל (חי"ר, שיריון מטכ"ל). לאחר השחרור מצה"ל בגיל 45 עברתי לשרת בשירותי הביטחון עוד כעשר שנים. בשרותי בצבא השתתפתי במלחמת יום הכיפורים נטלתי חלק במלחמת לבנון הראשונה והשנייה.

היה לי חלום מילדותי והוא להשכיל, ללמוד ולהיות מוביל בכל התחומים שאעסוק. לשמחתי החלום התגשם במלואו, למדתי בשתי אוניברסיתאות והינני בוגר תואר שני במדעי החברה, ביטחון ישראל ומתמטיקה. חלומי התגשם עם מאמצים לא קלים בגלל קשיים כלכליים, ולפי דעתי ההשקעה השתלמה מאוד.

חלומי עכשיו הוא שכל הנכדים והילדים ילמדו ישכילו ויתרמו לחברה ולמדינה וכמובן שיעסקו בהצלחות כלכלייות ויבורכו במשפחה ענפה (כפי שהיה לי בילדותי), ושיהיו מחוברים לארץ שכל כך נלחמנו עליה. החלום יכול להתגשם כפי שכל אחד לשאוף קדימה ולהגביה עוף.

לנכדתי ולי יש חלום משותף על משפחה גדולה תומכת אוהבת ומאושרת, אני הגשמתי את חלומי ועכשיו יגיע תור נכדתי. החלום שמצא חן בעיני נעמה, הנכדה המתעדת, היה החלום על המשפחה כי נעמה חושבת שלכל אחד מגיעה משפחה גדולה ואוהבת.

הזוית האישית

נעמה הנכדה המתעדת: אני רוצה להגיד תודה לסבא שלי על כך ששיתף אותי בחייו האישים ולקח חלק בתכנית הקשר הרב דורי.