מאגר סיפורי מורשת

סבתי ברניס נעמי פוריס נולדה בלונדון, אנגליה בשנת 1950, היא התגוררה בשכונת ווילזדון בה התגוררו יהודים ואנגלים. כיום היא אלמנה, יש לה שני ילדים ושישה נכדים. היא למדה תואר ראשון לימודי ספרות אנגלית באוניברסיטת בר אילן ועוסקת כיבואנית של נעליים ותיקי יד.

בית ילדותה של סבתא שלי

לסבתא שלי קוראים ברניס נעמי, בתם של טרודי ובארי מינדל. שם החיבה שלה הוא בינה והיא קיבלה אותו לזכר סבתא שלה שנרצחה על ידי הנאצים בלטביה במלחמת העולם השנייה. יש לה שני אחים: אייבור וטסה, היא ילדת הסנדוויץ. אימא של סבתא שלי טרודי הייתה בצעירותה אחות ואחר כך עקרת בית ובארי בעלה היה עורך עיתון “The Jewish Review”. סבתא שלי עלתה לישראל לבדה בגיל 18!

סבתא שלי גדלה בשכונת Hendon בצפון לונדון. זו שכונה ירוקה עם הרבה גנים ציבוריים ובתים פרטיים. היא למדה בבית ספר אנגלי יהודי מיום שני עד יום שישי. היא גרה בבית פרטי עם תשעה חדרים עם מטבח, חדר אוכל וחדר כביסה. היא שיחקה בחצר עם חברותיה ואחיה. היו כמה בתי כנסת בשכונה שהייתה שכונה יהודית, אבל גרו שם גם נוצרים. יהודים מסורתיים ודתיים נפגשו בחגים בבית הכנסת ובאירועים פרטיים. ביומיום אכלו ארוחת תה אנגלי עם חלב, עוגות קצפת, סנדוויץ' עם סלמון מעושן ומלפפונים. בשבתות אכלו אוכל אשכנזי יהודי ובחגים אכלו אוכל יהודי המתאים לחג כמו גפילטע פיש וחולוצ'קס (כרוב ממולא). קניות נעשו אצל ירקן, אטליז במכולות שכונתיות. חלב וביצים נקנו מהאיש שהביא אותם הביתה (MILK MAN). המצרכים העיקריים היו שעועית אדומה ברוטב עגבניות, שוקולדים וחטיפים.

מתכון אהוב – מרק עוף של סבתא

רכיבים:

ירקות שורש: גזר, שורש פטרוזיליה, שורש סלרי

חלקי עוף

מהלך הבישול

מביאים לרתיחה גרונות הודו וחלקי עוף ולהוציא את הקצף שיוצא מהנוזלים. להוסיף את הירקות ומים ולהביא לרתיחה נוספת, לבשל על אש נמוכה לפחות שעתיים. ניתן להוסיף אטריות למרק וקניידלך.

המאכלים שסבתא שלי נהגה לאכול בילדותה באנגליה היו: טוסט גבינה מותכת, קציצת בשר שנראית כמו עוגה, ביצה סקוטית – ביצה קשה עם בשר, שעועית על טוסט, טרייפל – קינוח פודינג עם פירות וקצפת.

גלגולו של חפץ – כלי הגשת מרק שהוצל מוינה

החפץ המיוחד העובר במשפחה בין הדורות הוא כלי חרס סיני עתיק שהיה בבעלותם של ההורים של סבתא רבתא שלי שחיו בוינה אוסטריה לפני מלחמת העולם השנייה. המקום בו יוצר החפץ היה סין. החפץ יוצר בשנים שבין (1736-1795), התקופה בה שלט הקיסר (Qianlong)

הכלי שימש להגשת מרק והוא עשוי פורצלן לבן עם ציורים של חיי יום יום בסין, לדוגמא – איש המחזיק מקל במבוק עם מים. אפשר לראות ציורים של בתים סינים ועצים ובשני צידי הכלי ישנם שני ראשים של ארנבים.

הסיפור האישי הוא סיפור מאוד מרגש על סבא רבא שלי, הנס ז"ל, אשר החליט לחזור לוינה אחרי מלחמת העולם השנייה לבית שאף אחד מיושביו (בני משפחתה של אשתו אלזה) לא שרדו, כדי לבדוק האם נשארו חפצים בעלי ערך בבית. בבית כבר גרה משפחה נוצרית שטענה שלא נשאר בבית שום חפץ, אבל במזל הנס הבחין שעל השולחן ממולו מונחים שני כלים זהים זה לזה שהוא זכר ודרש שיחזירו לו אותם. אחרי שכנועים רבים, הסכימו להחזיר לו, אבל רק כלי אחד."

הכלי שהושב אל בעליו ועובר במשפחה

הזוית האישית

סבתא ברניס ומיה: תודה שזכינו להשתתף בתוכנית.