מאגר סיפורי מורשת

שמי אחיה, במסגרת תכנית הקשר הרב דורי אני מעלה אל מאגר המורשת של התכנית סיפור תיעוד על סבתו של אבי, סימע אנקייר.

סבתא רבתא שלי (מצד אבא), סימע, נולדה באופטוב שבפולין. היא היתה בת ארבע עשרה כשהתחילה השואה, סבתו של אבי נלקחה למחנה עבודה. לאחר כמה זמן חילקו אותם לשני תורים, מה שעשו שם היה למיין מי נשאר במחנה עבודה ומי יוצא להורג.

את סבתו של אבי שמו בתור של המוצאים להורג, אך הייתה שם מישהי שדחפה אותה לתור של הנשארים במחנה וכך ניצלו חייה. היא נשארה שם עד סוף המלחמה. בזמן הזה מה שהיה לה לאכול היה קליפות של תפוחי אדמה ועגבניות רקובות למען שרידתה. לאחר שהמלחמה נגמרה לקחו את סבתו של אבי לשוייץ. כשהיא היתה בשוייץ היא החליטה לטוס לברזיל, מכיוון שהיא ידעה שיש לה שם משפחה אך משפחתה נספתה בשואה. בשלב הזה היא החליטה לטוס לברזיל, שם היא התחתנה והביאה ילדים. אך מכיוון שהיא הייתה בשואה היו לה הרבה סיוטים כל חייה בלילות, היא לא אהבה להיות לבד בלילות והיו לה הרבה קשיים עם זה.

המשפחה, תמונה שסבתא רבתא שמרה כל המלחמה

הזוית האישית

אחיה: היה מעניין לשמוע את הסיפור הזה, לתעד ולהנציח את השורשים במאגר המורשת, אבל עצוב לי שלא הכרתי אותה.