מאגר סיפורי מורשת

שמי הוא מרים זר, נולדתי בחולון לבית משפחת סקורוסוביץ בשנת 1958. ההורים שלי הם אביגדור ורחל ז"ל. אימא שלי נולדה במצרים ואבא שלי בפולין. במלחמת העולם השנייה הוא היה ילד והוא ברח לרוסיה ביחד עם אח שלו, כל שאר המשפחה שלו נספתה בשואה. כשהוא חזר לפולין הוא ראה שאחותו שרדה. אחרי זה הוא עלה לישראל.

בילדותי שיחקתי קלאס, מחניים, כדורגל וכדורסל. למדתי בבית ספר יסודי בחולון ובתיכון בתל אביב, הייתי שם במגמת אופנה.

בילדותי – שלום כיתה א'

הייתי בתנועת הנוער העובד ויצאנו לטיולים רבים. אני זוכרת שפעם אחת, כאשר נסענו לכינרת וישנו בחוף הכינרת, היו שם אבנים מאוד גדולות ולכן לפני שהלכנו לישון היינו צריכים לבדוק אם במקום שאנחנו ישנים בו אין אבנים. בנוסף לכך, היינו צריכים לשתות מים מהכינרת כי לא היו לנו מים.  בעקבות זאת חזרתי הביתה עם כאבי בטן.

שירתי בצהל בחיל המודיעין. התחתנתי עם גדעון, הכרתי אותו כשהייתי בעבודה והוא הזמין באמצעותי מכונת כביסה. לאחר מכן התחלנו לצאת והוא הציע לי נישואין. אני וגדעון גרושים כבר עשר שנים.

לפני שנתיים פרשתי לפנסיה והיום אני אוהבת לצייר, לסרוג, אני יוצרת תכשיטים, אני מתנדבת בשירות לאזרח שניתן לאזרחי חולון, שם אני עוזרת בפניות לביטוח לאומי בנושאי חוקי עבודה, בעיות כלכליות. אני מנהלת את המשרד ואני גם נותנת יעוץ טלפוני, כל זה בהתנדבות.

יש לי חמישה נכדים ושלושה בנים: עומר, נדב ומורן. לפני הפנסיה עבדתי בתור מזכירה בשירות הפסיכולוגי ויצאתי לפנסיה לפני שנתיים, עשו לי מסיבת פרידה גדולה.

כיום הבת שלי מורן היא בין המובילת במחאה נגד הרפורמה המשפטית ומדברת בהפגנות כמעט בכל שבוע. היא גם מנהלת אירגון בשם "בונות אלטרנטיבה". בארגון היא והצוות שלה מארגנות הפגנות והן גם יצרו את המצעד המפורסם שנקרא מצעד השפחות, שהוא אמור לסמל עולם בו לנשים אין זכויות, כמשל למצב הדברים כפי שהוא ומדרבן לשינוי.

הזוית האישית

סבתא מרים :נהניתי להתראיין ולספר לנכדי על העבר שלי.

יואב הנכד המתעד: נהניתי מאוד לראיין את סבתא שלי ולגלות את סיפורי חייה.