מאגר סיפורי מורשת

שמי אסתר (אתי) כהן, נולדתי בישראל, יש לי שישה אחים. אני האמצעית במשפחה. הוריי עלו מפרס לארץ ישראל, אימא שלי, שמחה, עלתה בגיל 14 בשנת 1948 ואבא שלי אברהם עלה בגיל 18, בשנת 1958. הוריי עלו לארץ ישראל כי היה לא טוב בפרס, היו הרבה מוסלמים שלא אהבו אותנו והאווירה התערערה.

נולדתי בתאריך 29,7,1954, היו לי שני אחים גדולים. גרנו בתל אביב בשכונת התקווה ובגיל שנתיים עברנו לחלון לבית יותר מרווח, כי התווספו למשפחה עוד שלושה אחים.

נולדתי בבית חולים דג'אני ביפו. היה לנו חדר וחצי בתל אביב. אימא שמחה הייתה עקרת בית ואבא אברהם עבד בחברת החשמל, הייתה תקופה שהיה קשה, אבא התחשמל ואימא עזרה לו מאוד. באותו זמן לא היה כסף במשפחה, האחים שלי התחילו לעבוד ואני לא הבנתי מה קורה בבית. אבא החלים ואחרי כמה חודשים אבא רצה לעבור בית כי היה לנו צפוף ונולדו שני אחים. עברנו לחולון ונולד עוד אח, אהבתי מאוד את אחי הקטן, הייתי עוזרת לאימא איתו.

בילדותי אחיי ואני תמיד בשעה ארבע אחר הצהרים היינו משחקים בחוץ, אני הייתי משחקת עם רחל, אביבה ותמר. היינו משחקות בקלאס, חבל, סבתא סורגת והמשחק שהכי אהבתי – חמש אבנים.

בגרות

למדתי בתיכון אורט לבנות. הייתי בת 16 כשעשיתי בגרות. עשיתי יחידה אחת מתמטיקה ואהבתי מאוד אופנה, הייתי בתחרותיות ומבחנים להתקבל. עברתי וקיבלתי 100 ממש שמחתי. תמיד ניצחתי. לאחר מכן  למדתי לרישיון נהיגה, בגיל 17 וחצי התאמנתי הרבה אבא שלי גם לימד אותי. בגיל 18 הלכתי לטסט ובפעם הראשונה לא הצלחתי לעבור. ניסיתי מספר פעמים, אך לא הצלחתי, דבר שפגע בביטחון שלי כי לכולם היה ולי לא היה רישון רכב.

חתונה

הכרתי את בעלי יוסי בגיל 23 והוא היה בן 25. דיברנו קצת והוא שאל אותי אם אפשר את הטלפון שלי. נתתי לו את המספר שלי. אחרי זמן מה שהכרנו, בחודש השלישי הוא הזמין אותי לדייט. התרגשתי ואחרי ארבעה חודשים הוא הביא אותי לבית שלו, הכרתי את המשפחה שלי ושלו, פעם אחת ראיתי הרבה פרחים אדומים ושטיח אדום ובלונים, הוא הציע לי נישואים ואמר לפני כולם: "האם תינשאי לי?" ואמרתי: "כן". אימא שלי ושלו בכו ורקדנו, ממש שמחתי. חודשיים לאחר מכן עשינו חתונה בתאריך 17.04.1979. החתונה התקיימה באולם נפטון, רקדנו, היו שם חברות שלי מאוד טובות וגם חברים שלו. כמובן היו גם המשפחה שלי ושלו, היה מאוד מרגש, המשפחות הביאו מתנות וחברים הביאו כסף.

מקצוע

עבדתי במחשבים במשך מספר חודשים ולאחר מכן בתפירה בסלון כלות. הייתי מאפרת כלות, עשיתי שמלות יפות לכמה מפורסמות. עבדתי חודשים על שמלת כלה אחת, ואהבו את כל השמלות שתפרתי. היו כאלה לתצוגות אופנה.

כשילדתי, עברתי לעבוד בויצ"ו, בגן של ילדים קטנים כמטפלת וסייעת במשך שבע שנים. לאחר מכן עבדתי בסופר פארם בפרפומריה במשך ארבע שנים.

יש לי זכרונת טובים מאוד מהעבודה, הועד תמיד דאג להוציא את העובדים לנופש פעם בשנה, לאילת למלונות נחשבים, ודאג לבילוי נעים. את הפרפומריה עזבתי ועכשיו אני בפנסיה. יש לי שכנה שאנחנו חברות טובות מאוד, היא רואה איתי סדרות טורקיות ואנחנו מדברות הרבה. אני אוהבת לצחוק ולטייל בעולם עם בעלי יוסי.

מקום מיוחד שביליתי בו

לעיר פראג טסתי עם בעלי בשנת 2022 בחורף, מקום מאוד יפה ומיוחד עם הרבה עתיקות, מוזיאונים ומסעדות. בפראג יש נהר מאוד נחשב בשם הולטאבה. לקחנו שיט ושם מדריך הסביר לנו על חשיבותו של הנהר והיה מאוד מהנה, גם לדעת היסטוריה וגם לראות את היופי שבשיט. בטיול טעמנו הרבה מטעמים מסורתיים, לדוגמא את הבריוש המפורסם שלהם, קינוח מתוק ומאוד טעים.

מקרה ששינה את חיי

בשנת 1982, אחרי שילדתי את בתי השנייה, חוויתי לצערי מספר רב של הפלות, 13 במספר, דבר שמאוד דיכא אותי. זה היה הדבר הכי משפיע שעברתי בחי. בהריון ה- 14 שלי נולדה לי בת בריאה.  קוראים לה בת אל על שם אלוהים שבירך אותי סוף סוף בהריון תקין ובבת בריאה ומקסימה שהיום היא בת שלישית מתוך שלוש בנות, היא נולדה בהפרש של 12 שנים מהגדולה ו-11 שנים מהבת האמצעית. כיום יש לי שמונה נכדים, עדיין אין לי נינים.

הזוית האישית

סבתא אתי: היה לי ממש היה לי כיף לעבוד עם הנכדה שלי, סיפרתי לה דברים שהיא לא יודעת עליהם מחיי ולספר לה על הילדות שלי היה לי מאוד מרגש ומהנה.

עדן הנכדה המתעדת: היה לי ממש כיף לשאול את סבתא על הילדות ולדעת דברים שאני לא יודעת עליהם, נהניתי מאוד במסגרת התכנית.