מאגר סיפורי מורשת

אני מירה רוזנפלד, נולדתי בתאריך 15.5.1957 באשקלון להוריי, עדה וישראל עפרי. השם שלי מבית הוריי הוא מרים, על שם סבתא שלי מצד אמי. כשאימא שלי הייתה בת חמש אמה נפטרה ולכן נקראתי על שמה. היום אני גרה במושב ציפורי.

עד גיל 9 גרתי באשקלון ואז עברנו לבאר שבע. אבא היה איש צבא והמשפחה שלי הייתה עוברת איתו למקום בו הוא שירת. עד הצבא למדתי בבאר שבע, אהבתי לשחק קלאס וקפיצה על גומי. הייתה לי חברה טובה בשם אורנה והיא חברה שלי עד היום. אהבתי מאוד לצלם ולכן בחרתי במגמת צילום בבית הספר התיכון. בעבר המצלמות לא היו דיגיטליות כמו היום, הן היו מבוססות על פילם. במגמה למדתי כל מיני טכניקות של צילום, למדנו על ההבדל בין צילום ביום לצילום בלילה, פיתחנו בעצמנו תמונות שצילמנו ודברים נוספים. הייתי בוחרת ילדים מבית הספר ומצלמת אותם צילומי דוגמנות. אהבתי מאוד לצלם גם צילומי אוכל.

בגיל 18 החלפתי את שמי ממרים למירה. בצבא שירתי בחיל האוויר בתור צלמת אוויר וצלמת אירועים של הבסיס. למשל, צילמתי את סיום קורס הטיס וגם הייתי מפתחת צילומים שהטייסים היו מצלמים מהאוויר. מאוד אהבתי את המקצוע ולכן אחרי הצבא המשכתי לעבוד בכל מיני נושאים הקשורים לצילום, כמו צילום עיתונות, צילום ארועים וצילום פתולוגי בבית חולים.

אחרי הצבא גרתי בתל אביב והלכתי למסיבה עם חברה. במסיבה עמד לידינו בחור חמוד. אמרתי לחברה שלי, בשקט, שהוא מוצא חן בעיני אבל הוא שמע את מה שאמרתי ומיד הזמין אותי לרקוד. ומאז אנחנו רוקדים 43 שנה ביחד עם תאומים בני 41, ילדה קטנה בת 39 ושמונה נכדים, מגיל 3 עד גיל 12 ובקרוב יגיע הנכד התשיעי.

חפץ שעובר בין הדורות 

החפץ שבחרנו להציג הוא ערכת תפירה שסבתא שלי קיבלה מאיה עדה. הערכה נמצאת אצל סבתא שלי בבית בארבעים השנים האחרונות. סל התפירה הינו בגודל בינוני בצורת מלבן ועשוי מבד וחוטי קש. הוא שימש לאחסון כלי תפירה. סבתא שלי בחרה  את החפץ הזה בגלל שכאשר היא מסתכלת עליו, הוא מזכיר לה את אמה ואת בתה.

ערכת התפירה שקיבלה סבתא מאמה

הזוית האישית

סבתא מירה: היה לי מאוד כיף במפגשים וזה מאוד קירב אותי ואת נכדתי. למדנו יותר אחת על השנייה וצברנו הרבה חוויות ביחד, אני מחכה לשנים הבאות.

שלי הנכדה המתעדת: מאוד נהניתי במפגשים, הכרתי את סבתא שלי יותר, היה לי כיף לראות אותה, מאוד נהניתי ללמוד על סבתא ועל המשפחה שלה.