מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

כוסית היין של משפחת קסטכר

תומר וסבתא לאה בחצר ביתה
סבתא לאה בילדותה
כוס היין לקידוש של אבא של סבתי מצד אמי

שמי לאה איציקוביץ' קסטכר. נולדתי בתל אביב בתאריך 11.8.1948. אמי, רחל קולטון, נולדה בפולין בתאריך 10.12.1914. אבי, שמואל קסטכר, נולד בפולין בתאריך 23.12.1905.

כוס היין של משפחת קסטכר

הכוס הזו עברה גלגולים מרגשים מהתקופה שלפני השואה, דרך השואה עצמה, דרך תקומתנו בארץ ישראל ועד לימינו אלה. בכוסית הזאת קידש סבא רבא שמואל בן מרדכי קסטכר את אשתו הראשונה, חיה, לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. עם פרוץ המלחמה, כשהגרמנים התקרבו לשערי העיר לאנצוט שבפולין, סבא רבא החביא את הכוס הזאת יחד עם פמוטי השבת באדמה, ליד עץ בחצר הבית. הרעיה חיה ושני הילדים הושמדו בשואה.

סבא רבא ניצל מהשואה, הוא עלה לארץ והתחתן עם רחל, אימא של סבתי. אחותו של סבא רבא חזרה לעיר לאנצוט, מצאה את הכוס ואת הפמוטים והביאה אותם ארצה לסבא רבא. עם אותה כוס שקידש סבא רבא את אשתו הראשונה, אבי קידש את אמי והיום היא נמצאת בבית סבתי. סבא רבא מעולם לא סיפר בבית את מה שעברה משפחתו במהלך השואה, את העובדה שאשתו הראשונה עם שני ילדיו נרצחו בשואה ושהאימא של סבתי הייתה אשתו השנייה. סבתי גילתה במקרה על כך כשהייתה בת 15, כאשר דפדפה בספר שמצאה בבית על העיר לאנצוט, עיר הולדתו של סבא רבא. הספר תיאר את תולדות המלחמה בעיר, והיו רשומים בו שמות ילדיו של סבא רבא – יטי ואברהם, ושם אשתו הראשונה – חיה קסטכר. סבתי שאלה אז את אמה. אמה סיפרה לה על כך וביקשה שלא תשאל דבר את אביה, היות והוא לא רצה לדבר על העניין כלל. לכן מעולם לא דיברה סבתי עם אביה על קורותיו בזמן המלחמה.

את הסיפור על הכוס והפמוטים סבתי גילתה מפי אחד הדודים רק לאחר ששני הוריה נפטרו. יום אחד, לאחר פטירת סבא רבא וסבתא רבתא, התקשר לסבתא אחד הדודים, סיפר לה את מה שקרה עם כוס היין והפמוטים והעביר אליה אותם. אז הסתבר לסבתא שכשסבא רבא הגיע לארץ לאחר השואה ונישא בשנית, הוא הפקיד למשמרת אצל אותו דוד את הכוס והפמוטים.

הכוס והפמוטים

תמונה 1

 

שירות צבאי

סבתא לאה שירתה בצבא בשריון בחטיבה 7 המפורסמת, גויסה בשנת 1966 ושוחררה בשנת 1968. אחרי מלחמת ששת הימים היא מונתה לתפקיד סמ"לת סעד חטיבתית ותפקידה היה לשמוע את בעיות ובקשות החיילים בחטיבה ובגדודים ולנסות לעזור להם. בתקופת השירות הקצרה היא הספיקה לשרת בביר גפגפה ורפיח, ומשם עלתה צפונה לקוניטרה, שהיום נמצאת בסוריה בכפר נאפח. השירות היה מעניין ביותר וכלל גם ביקורי בית של סבתי אצל חיילים נזקקים ועזרת צה"ל לאותם חיילים.

תחביבים

סבתא לאה אוהבת אומנות, הכוללת עבודות יד מכל הסוגים. היא מזמינה אורחים על מנת להראות שהכל בבית עשוי מעבודות יד שלה: תמונות וציורים מיוחדים עם הדבקות שונות, מבחר פסלים מכל הסוגים וכמובן ביגוד שכולל דברי אופנה מיוחדים, תפירה, סריגה מכל הסוגים ועוד המון תכשיטים, הכוללים עגילים וטבעות צבעוניים.

האמנות של סבתא לאה

תמונה 2

הזוית האישית

תומר הנכד המתעד: מאוד נהניתי לראיין את סבתי ולשמוע את סיפורה ובזכות תכנית זו זכיתי לחזק את הקשר שלי עם סבתא.

סבתא לאה: נהניתי מאוד להתראיין ולספר על עברי ועל משפחתי בפני הנכד שלי.

מילון

ארמון גרף פוטוצקי
הארמון של הגרף פוטוצקי בעיר לאנצוט שבפולין. הגרף פוטוצקי כונה גם "מגן היהודים". הוא היה גוי ממשפחת אצולה ואמידה, וארמונו בתקופת השואה היה בעיר לאנצוט, מקום מגוריו של סבא רבא. הגרף פוטוצקי הגיע אז להסכם עם היטלר שהארמון שלו לא יופצץ על ידי הגרמנים וכך היה. הארמון שלו גבל בבית הכנסת של העיר לאנצוט.  בזכות ההסכם בין גרף פוטוצקי להיטלר, הארמון שלו וגם בית הכנסת היהודי שהיה סמוך לו לא נפגעו במלחמה.

ציטוטים

”סיפור הוא הליכה לאורך דרך, שסופה רחוק מנקודת ההתחלה" - ס. יזהר “

הקשר הרב דורי