מאגר סיפורי מורשת

סבתא כוכבה מספרת על אביה – סבא רבא שלי בשיירות

"אבא שלי קרא לי כוכבה כי הייתי הכוכב שלו – מה ששינה את חייו לטובה"

שמי סתיו סירקיס, ואני מבאה את סיפורה של סבתי כוכבה

כשירושלים הייתה נצורה ולא ניתן היה להיכנס אליה, נדרשו אנשים צעירים וחזקים עם רוח ציונית, אומץ ונחישות כדי להשתתף בשיירות שמטרתן הייתה להביא מוצרים בסיסיים לאנשי ירושלים כגון: קמח, סוכר ועוד. המשימה הייתה מסוכנת, מצידי הכביש לירושלים הסתתרו ערבים שיירו על מי שניסה להיכנס. מי שהתנדב למשימה, ידע שהוא עלול לא לחזור ממנה, ורק האמיצים ביותר התנדבו. בין האנשים הללו שהתנדבו למשימה היה מרדכי יצחקי. יום אחד יצא מרדכי למשימה שממנה לא חזר כמו שיצא, והיא שינתה את חייו…

הפציעה

כוכבה נולדה לאימא ואבא אוהבים. אביה, מרדכי, נפצע בכתף מירי הצלפים הערבים בעת שהשתתף בשיירות שעלו לירושלים. הפציעה הייתה קשה, ואמצעי הרפואה היו מצומצמים ממה שהם היום, כך שתהליך ההחלמה של הפציעה היה ארוך, מסובך ודרש הרבה התעסקות. הפציעה גרמה למרדכי עצב רב, והוא חווה תקופה קשה בעקבותיה. אשתו לקחה אותו למישהו על מנת שייעץ לו איך להתמודד עם העצב והדיכאון ששקע בהם מאז הפציעה, והרופא הציע שיביאו עוד ילד או ילדה למשפחה. הוא אמר שהדבר יביא להם אושר ומשמעות חדשה לחיים. הם היו נואשים והסכימו. כך נולדה כוכבה. כוכבה הייתה מה שציפו שתהיה – השינוי הגדול בחייו של אביה. היא גרמה לו להרבה אושר וגאווה כל חייו והוא היה אסיר תודה עליה.

ילדותה של כוכבה

כוכבה נולדה ביפו שנה אחרי קום המדינה, וגדלה בה. היא גדלה בתקופה של עוני רב בכל הארץ, מפני שהיא הגיעה אחרי מלחמה, ומלחמה תמיד מביאה איתה מחסור. הילדות שלה הייתה פשוטה. בדרך כלל הייתה כוכבה הולכת לבית ספר, לומדת, חוזרת, משחקת עם ילדי השכונה וחוזרת הביתה רק בערב. בנוסף, בתור ילדה מאוד אהבה כוכבה לקרוא, זה היה חלק גדול מחייה. הדברים היו שונים מהיום: לא היו טלפונים, מחשבים וטלוויזיות ולילדים לא היה אכפת למי יש הכי הרבה צעצועים או משחקי מחשב. הם נהנו משמחת הילדות גם אם ילדותם הייתה פשוטה.

כוכבה היא ילדה שישית והיא מספרת שהיא זוכרת את חווית הילדות עם האחים שלה כמאוד חיובית. היא מספרת שנהגה לבנות עם אחיה אוהל משמיכות במרפסת הקטנה בביתם, ובקיץ אספו גוגואים (חרצני המשמש) והתחרו למי יש יותר. מי שגידלה את כוכבה בשנים הראשונות לחייה, היתה אחותה הגדולה, כי אמה של כוכבה הייתה עסוקה בעיקר בפציעה של אביה ובתהליך ההחלמה שלו. כוכבה שמחה שהיא זאת ששינתה את חייו של אביה ושגרמה לו לאושר רב, אך הדבר הוביל להרבה לחץ עלייה בתור ילדה. היא מספרת שתמיד הרגישה שהיא חייבת להצטיין בכל דבר כדי להביא גאווה לאבא שלה ולא לאכזב אותו. היא תמיד הייתה ילדה טובה ו"מצטיינת סדרתית", שעושה מה שאומרים לה, ואכן הביאה גאווה רבה לשני הוריה.

ציונות ויהדות

במדינת ישראל יש שני סוגי זיכרונות – השואה והתקומה. זיכרונות השואה הם הזכרונות של יהודים שהגיעו מאירופה וחוו את השואה הנוראה, ואילו זיכרונות התקומה שייכים לאנשים שגרו בישראל בתקופה זו ועזרו להקים אותה, ואף בנו אותה במו ידיהם. הוריה של כוכבה היו מהאנשים שזכרונותיהם היו זיכרונות של תקומה, והפציעה של אבייה הייתה תזכורת תמידית לכך. כוכבה היא הדור העשירי בארץ, ומשפחתה, משפחת יצחקי, הייתה משפחה ישראלית ציונית מוכרת מאוד. בגלל הדברים הללו, כוכבה תמיד הרגישה מחוברת לארץ שלה. בנוסף, לכוכבה היה חיבור מיוחד לדת מפני שהיא ומשפחתה היו גם יהודים מסורתיים. היא מספרת שכילדה היא ידעה הרבה תפילות ומשפחתה שמרה על השבת וחגגה את כל החגים. למעשה, היהדות הייתה יותר חזקה ונפוצה ברחבי הארץ אז מאשר היום, כך שגם רוב האנשים החילוניים שמרו את השבת ושמרו על המסורת.

כוכבה היום

כיום כוכבה היא סבתא ל-11 נכדים, ואני אחת מהם. היא אמנית מצליחה ואישה מדהימה. כשראיינתי אותה, שמתי לב להרבה דברים מילדותה שמשפיעים עליה עד היום. היא קצת התנתקה מהדת במהלך השנים, אבל כיום היא כבר חזרה לשמור על המסורת ועל השבת. למשל, היא נחה בשבת, תמיד מקפידה להדליק נרות ועוד. בנוסף, כוכבה לא הפסיקה להיות מצטיינת במה שהיא עושה. היא אמנית מצליחה והעבודות שלה מוצגות בגלריות. כששאלתי אותה איך, לדעתה, הקשר שלה עם משפחתה משפיע עלייה היום, היא אמרה שהיא בעיקר מתגעגעת. מתגעגעת לחוויות הילדות, לאחים שלה ולהוריה.

כוכבה גם מבקרת לעיתים קרובות ביפו, עיר ילדותה, והיא אוהבת להראות לילדייה ולנכדיה את השכונה שבה גדלה ואת המקומות שהכירה כילדה. למעשה, גם כיום היא מאוד מחוברת למשפחתה, וכנכדתה אני יכולה להעיד, שאנחנו מתראות לעיתים קרובות מאוד ויש לנו קשר הדוק. אין ספק שכוכבה הייתה והיא עדיין אישה מדהימה. הדברים שעברו עליה כילדה והאופן שבו התמודדה עמם, השפיעו עליה ובנו אותה עד היום.

לסיום, אגיד שהקשר עם הורינו ומשפחתנו במהלך השנים, הילדות שלנו והסביבה שאנחנו גדלים בה – הם כולם דברים שמשפיעים עלינו במהלך חיינו ומעצבים את מי שנהיה בתור אנשים בוגרים.

עם נכדתי האהובה סתיו

הזוית האישית

סתיו סירקיס: נהניתי לראיין את סבתא, ללמוד עוד על המורשת המשפחתית שלי ולשמוע סיפורים על סבא רבא שלי.