מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

כהן מונבז – השם על שום מה?

סבתא ואני במפגש הראשון של הקשר הרב דורי
סבתא בת 16
סבתא מספרת לאייל למה קוראים לו אייל כהן מונבז

בעת העתיקה לא היו שמות משפחה בשימוש נרחב. רוב בני האדם נקראו על שם אביהם. כך למשל: יהושע בן נון = הבן של נון, או כלב בן יפונה = הבן של יפונה. כיום השימוש בשמות משפחה נפוץ בקרב תרבויות וחברות רבות בעולם. כאשר קיבלו יהודים את ה"אמנסיפציה" (זכויות כמו לשאר בני החברה באירופה) התלוותה גם החובה לבחור בשם משפחה ולדבוק בו.

באותה תקופה באירופה, התפתחו צורות ממשל שדרשו צורך בזיהוי מדויק של התושבים, כדי לפקח עליהם ולתכנן את משאבי המדינה. נציגי השלטון באו בדרישה לכל התושבים ובפרט ליהודים, שישבו בממלכתם, לבחור שם משפחה ולהירשם בהם במשרדי השלטון. כך חויבו היהודים, בסוף המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19 (1787 -1830) לאמץ לעצמם שם משפחה.

רוב שמות המשפחה של יהודי ספרד נקבעו אחרי גירוש ספרד בשנת 1492, במטרה לזהותם. במזרח, לעומת זאת, לא עלתה חשיבות שם המשפחה, ולכן רוב היהודים שהתגוררו שם המשיכו להיקרא  בשם  אביהם. ( לפי מקורות בויקיפדיה)

משפחת  כהן  –  כהן את שם המשפחה כ ה ן , קבלת מסבך מרדכי כהן ז"ל. סבו, רפאל בן בבאי ואשתו בת-ציון, בתו של יצחק, עלו עם משפחתם לארץ ישראל, מהעיר יזד שבפרס בשנת 1924. העיר יזד נמצאת במרכזה של איראן. שמה ניתן לה על שם יזדגרד, אחד ממלכי שושלת הסאסנים שהיו בני דת הזרתוסטרה, שהיתה הדת העיקרית בפרס עד כיבושה בידי המוסלמים במאה השביעית.

בעיר חיה קהילה יהודית בת כשלושת אלפים איש. קהילה זו הייתה קיימת מראשית המאה ה-17. היהודים בעיר יזד היו רובם דתיים שומרי מסורת וחלק גדול מהם למד בישיבות, חלומם היחיד היה שיבוא היום בו יוכלו לעלות לארץ הקודש, ארץ ישראל. פרנסתם העיקרית הייתה תעשיית המשי. חלקם הגדול בטוויית חוטים ואריגת בדים, וחלקם בסחר המשי.

רוב היהודים בעיר היו בני משפחת כהנים ולכן הצליחו, מדי פעם לשכנע כמה משפחות לוויים לעבור להתגורר בעירם, כדי שיוכלו לנהל את הטקסים הדתיים שיכללו כהן, לוי, וישראל – לפי המסורת. בתחילת המאה ה-20, התעצמו כיסופי העלייה לארץ הקדש לשמע סיפורם של עולי החאג', שחזרו מציון והמשפחות החלו בהכנות לדרך. הדרך הרגלית לארץ ישראל, על כל טלטוליה, ארכה כשנה עד הגיעם לירושלים בשנת 1924.

ירושלים הייתה תחת שילטון המנדט הבריטי, וכל הבאים נזקקו להיתר השלטון בכדי להיהפך לתושבי קבע בארץ ישראל. הרישום לבקשה חייב שם פרטי ושם משפחה. במסורת המשפחתית, שהועברה בין אב לבן, היה ברור שהמשפחה הייתה משפחת כהנים. כך, כאשר נשאלו לשם משפחה, טבעי היה שייקחו לעצמם את השם – כהן. וכך… נולד סבך בשם מרדכי (מוטי) כהן, אביך איתן כהן ואתה אייל כהן.

משפחת מונבז  –  מונבז התוספת לשם כהן, השם מונבז , הינו שם אבות אבותיי.

מקור השם "מונבז " מופיע במאה הראשונה לספירה. מונבז היה מלך ממלכת חדייב שנמצאה ליד נהר החידקל בצפון. הוא, אמו הלני המלכה ואחיו איזאטס התגיירו והיו גרי צדק. עם מותם של אמו ואחיו איזאטס, העלה מונבז  המלך, את עצמותיהם לקבורה בירושלים (קברות המלכים) ובנה ארמון בעיר. בספרות התלמודית, במשנה ובתלמוד הירושלמי, מופיע המלך מונבז בהבלטה על נדיבותו ועזרתו לעניי ירושלים בשנות הרעב, על צדיקותו, חכמתו ותרומתו לבית המקדש.

מגילת השורשים הנמצאת בביתי, אשר נחקרה ונכתבה ע"י קרובי משפחה בחו"ל, נמצאה שרשרת שורשים עם קשר מלא, המובילה לשנת 1800 בה נולד האב הקדמון יהודה לייב מונבז במינסק שברוסיה הלבנה (בלו רוס). קטע  מוקדם יותר אך חסר ברצף נמצא בארכיון של מינסק, מספק מידע על יהודי בשם מונבז שנולד בשנת 1728.

נשאלת השאלה מהיכן הגיע שם המשפחה "מונבז"? האם היו האבות צאצאים לאתו גר צדק? או האם אימצו את השם מתוך הערצה למלכים התלמודיים?

היות ואין לנו הוכחה מבוססת, אנו סוברים שהשם אומץ מתוך הערצה למלך מונבז, כאשר השלטון דרש מהיהודים להזדהות בשם פרטי בשם משפחה. בבית אבי, היו כבוד והערכה לשם, אותו רכשתי עם שאר הערכים בהם גדלתי. לאבי, ד"ר יעקב מונבז, היו שתי בנות, לכן ביקש מבני איתן, להוסיף לשם המשפחה כהן את שמו – מונבז. כמוהו הוסיף גם דודך אורי.

וכך… הפכת  לאייל כהן מונבז כמו כן אחייך ובני דודך. וזה הסיפור מאחורי שם המשפחה.

הזוית האישית

סבתא אמירה: נהניתי משיתוף הפעולה. חשוב לי מאוד שאייל ידע את קורות המשפחה, ומאין הוא בא.

הנכד אייל: היה לי מאוד כיף. נהניתי מאוד. אני שמח מאוד שאת הסבתא שלי, למדתי המון דברים חדשים.

מילון

חדייב
חדייב, פרוש המילה: חדייב היתה ממלכה עתיקה באשור ,בצפון הסהר הפורה, שהתקיימה בין השנים 15 ל 116 לספירה . .בירת המדינה הייתה העיר ארבלה.

אמנסיפציה
זכויות כמו לשאר בני החברה באירופה

ציטוטים

”הדרך הרגלית לארץ ישראל, על כל טלטוליה, ארכה כשנה עד הגיעם לירושלים בשנת 1924 “

הקשר הרב דורי