מאגר סיפורי מורשת

תאריך הלידה המדויק אינו ידוע, אני יודעת שנולדתי סמוך לכניסתם של הגרמנים וכיבוש צ'רנוביץ. ההורים שלי הצמידו לי תאריך משוער.

מיד עם כניסתם של הגרמנים לצרנוביץ והישובים הקרובים גורשו הוריי לטרנסניסטריה. באותם הימים שלט ברומניה אנטונסקו הוא טען שהוא אנטישמי(שונא יהודים) אבל איננו רוצח, אי לכך הוא ציווה לגרש את היהודים ולהוליך אותם בדרך ארוכה, עד שהם ימותו בדרך.

הוריי הוצאו מביתם כול רכושם נשדד אבי היה פרוון את כול רכושם שנותר לקחו והתחילו ללכת בדרך על מנת לעבור את הנהר הדינסטר. אבי היה בן למשפחה בת עשרה ילדים אמי הייתה בת למשפחה בת 8 נפשות . כל המשפחה שמרה על אחדות, סבא שלי שמו מיכאל הוא שירת בצבא הרוסי במלחמה נגד בולגריה נגד יפן. שירת כ 10 שנים בצבא, היה מיומן ובעל ניסיון. הוא היה ראש המשפחה. לאבי היה כסף וזהב ותכשיטים באמצעותם הוא קנה עגלה ושני סוסים. בעגלה זאת הכניסו את כל תינוקות המשפחה כדי שלא ילכו ברגל. עליי להוסיף שבימים ירדו גשמים וירדו שלגים אנשים נרטבו עד לשד עצמותיהם. הורי וסבי דאגו שבלילות תיכנס כול המשפחה למתבן של אוקרינים תמורת תשלום .

כל המשפחה הייתה מתכסה בקש. כל המלחמה התקימנו מחפצים שמכרו הורי. הרבה מאוד מהאנשים השליכו תינוקות והשאירו אותם בצד למות לבד . הוריי לקחו ילד אחד שהיה כבר בן 12 מלא כינים וצירפו אותו למשפחה. אחות של אימי בת שמונה עשרה שקראו לה רחל קיבלה טיפוס ונפטרה, זיכרונה לברכה, אחרי שבועיים, גם אמה – סבתא שלי שקראו לה חנה נפטרה זיכרונה לברכה ונקברה בדרך. אבי גם הוא חלה בטיפוס וגם אני בהיותי תינוקת חליתי בטיפוס ורק בדרך נס שרדתי.

חלק מהמשפחה נורו על ידי הרומנים ששיתפו פעולה עם הנאצים. בסיום המלחמה 1945 הוריי הגיעו לבוקרסט בירת רומניה שם אבי חזר למקצועו פרוון ופתח חנות. בשנת 1950 הוריי החליטו לעלות לארץ ישראל עלינו ב8.7.1950. אבי ואימי ידעו עיברית מהבית. שהגענו לארץ נשלחנו לשער העלייה שם שהינו כחודשיים עליי לציין שהילד שהורי הצילו הגיעה לארץ לפנינו עם עליית הנוער. ונשלח לקיבוץ וגויס אחר כך על ידי הצבא להשתתף במלחמת השחרור. שהגענו לארץ הוא בא לבקר אותנו כרע ברך ליד הוריי והודה להם על כך שהצילו אותו ובזכותם הוא קיים. שמו היה אהרון פרנגרו.

אחות של אימי שהגיעה לפניה וגרה בתרשיחה. אני התגוררתי איתם עד שאבי שכר דירה בדרום תל אביב יפו. אבי עבד בבניין ואמי רקמה מפות עליי, לציין שגם אבי הביא כסף מרומניה ובעזרתו קנה חנות מכולת. אני שובצתי בבית ספר בכיתה ב' ולימים הקפיצו אותי לכיתה ד' סיימתי בית ספר יסודי ותיכון משם הלכתי לסמינר תלפיות .

שובצתי בעבודה כמורה בשנת 1961 תוך כדי עבודה השלמתי תואר ראשון ותואר שני בחינוך. התחתנתי בשנת 1961 לבעלי מנחם זיכרונו לברכה יליד ירושלים שישה דורות בארץ, נולדו לי שלושה ילדים עמירם הבכור דוקטור ליאת ואייל שהיה עתודאי למד כלכלה וראיית חשבון ותואר שני מנהל עסקים כיום הוא גם מרצה באוניברסיטה כלכלה.. אבא של שירה ויעל. תלמידות הקשר הרב דורי. כולם משכילים ומוצלחים ויש לי 10 נכדים.

הגרמנים לא הצליחו להשמיד את עם ישראל יש לנו דור המשך נכדי משרת בצבא ב-8200 . ונכדתי קרן שרתה שרות לאומי מלא. אכן משואה לתקומה.

תשע"ה