מאגר סיפורי מורשת

שלום, שמי מיכאל היין. נולדתי בבית החולים בילינסון בפתח תקווה. אני כיום מתנדב במשטרה. נשוי במשך 55 שנה. נולדתי להוריי – אימא מרים ואבא יעקב. השפות המדוברות בבית בילדותי היו גרמנית ועברית.

בצעירותי, החיים בארץ נראו אחרת. גדלתי במושב רשפון בתקופה שעדיין לא היו טלפונים. כדי להשיג מונית היה דרוש מבצע מורכב תוך שיתוף פעולה של כמה גורמים. בשביל להזמין רופא היה צריך לרכב עם החמור מרשפון לכפר שמריהו לתחנת הגפירים ששם היה טלפון. כשנולדתי, אבי התקשר לתחנת האוטובוסים הקרובה לבקש מעובד אגד בהרצליה שילך לתחנת המוניות, שישלחו בדחיפות מונית לרשפון לכתובת שקיבל. כך הגיעו לבית החולים בלינסון בפתח תקווה ברגע האחרון. לאחר לידתי אבי הלך כל הדרך חזרה לרשפון ברגל.

בילדותי היה לי תחביב לגדל יונים. היה לי שובך שאבי בנה לי. כל בוקר יצאתי לשובך, עד שיום אחד הבחנתי שחסרים גוזלים. כשחזרתי מבית הספר הבחנתי בנחש שהסתבך ברשת. לקחתי חץ וקשת ויריתי בנחש. כשהנחש מת, קשרתי את הנחש לאופניים והסתובבתי בגאווה בכל המושב.

משפחתי המורחבת

הזוית האישית

סבא מיכאל: בזכות תוכנית הקשר הרב דורי חוויתי עם נכדתי למידה מהנה וזמן איכות. מה שאני מאחל למאיה, הוא שתהיה בריאה ושיהיה לה טוב בחיים.

מאיה הנכדה המתעדת: בתוכנית צברתי חוויות ולמידה כיפית ומהנה עם סבא שלי. היה לנו ממש כיף יחד ושמעתי סיפורים משפחתיים רבים. תודה סבא שאתה איתי בקשר הרב דורי.