מאגר סיפורי מורשת

שמי אהרן פוקס נולדתי בירושלים בשנת 1953, יש לי עוד שני אחים ואחות. גרתי בירושלים בשכונה של אנשים עמלים שעבדו קשה כל יום לפרנסתם. אבי היה עובד ממשלה, אמי הייתה אחות בטיפת חלב, אני למדתי בבית הספר היסודי דתי "תחכמוני". בכיתה ו' עברתי לבית הספר בית הילד.

באותה התקופה לא היו מחשבים ועיקר הפעילות הייתה במשחקים בשכונה שבה גרנו, והרבה משחקי לוח, לדוגמא: כדורגל, כדורסל, סטנגה, חמור ארוך ועוד. באותה תקופה (בשנות השישים של המאה הקודמת) ירושלים הייתה עיר יחסית קטנה אשר כולם הכירו את כולם. הרבנו לשחק כדורגל עם כל חברי השכונה, ועם אבי. היו לי מספר חברים קרובים אשר גם למדתי עמם בבית הספר וגם היינו מבלים בשעות אחר הצהרים.

בגיל 12 עברנו דירה וגרתי במרכז ירושלים ליד מגרש הכדורגל של י.מ.ק.א. ושם הכרתי חברים חדשים וכל אורך חיי השתנה היות והסביבה הייתה חילונית, למדנו בנים ובנות באותה הכיתה, היו חברויות עם בנות, מסיבות עם ריקודים מעורבים, משחקי כדור כנגד בתי ספר אחרים, תחרויות ספורט ועוד. באותה תקופה התחלתי לעסוק בספורט באתלטיקה בענף הריצות והקפיצות לרוחק, והתמדתי בכך עד סיום בית הספר התיכון. השתתפתי בתחרויות רבות במסגרת האגודה שאליה השתייכתי, ובתחרויות ארציות.

אני מאוד מתגעגע לירושלים של פעם, לאווירה שהייתה באותה תקופה לחברות שהייתה בין האנשים, לספורט ולחברים שהיו לי. תקופת בגרותי הייתה בירושלים, ברוב הזמן למדתי בתיכון ועסקתי הרבה מאוד באתלטיקה וכדור יד. לאחר מכן התגייסתי לצבא ובזמן הזה הייתה מלחמת יום כיפור, כאשר באותה תקופה סיימתי קורס קצינים ושירתי במשך שש שנים בחיל ההנדסה ופיקדתי על פלוגת חיילים. בצבא גם הכרתי את אשתי והתחתנו.

החתונה של סבא וסבתא

לאחר סיום הצבא התחלתי לעבוד בחברת החשמל בתחנת הכוח בחדרה, ששם הייתי חלק מהצוות שסייע בבניית התחנה. בתקופה זאת נולדו לנו שלושה ילדים. לאחר חמש עשרה שנים עברתי לתפקיד אחר בחברת החשמל בחיפה. אשר שם התחלתי לעבוד בחיפה עד אשר פרשתי לגמלאות.

תחביבי העיקריים הם לצלם, לטייל בעולם, ולעשות ספורט. כיום יש לנו שמונה נכדים, הרצון שלנו היה לבנות משפחה וכך אפשר להיפגש ולעשות דברים מהנים והצלחנו לעשות את זה.

חפץ מהעבר

ברשותנו רדיו טרנזיסטור מלפני כחמישים שנה שמאוד מזכיר לנו את אבא שלי ואת התקופה שבה משפחתנו הייתה מתכנסת בימי שבת בצהריים לארוחת השבת והיינו מאזינים לרדיו לשידורי התוכנית "שירים ושערים" ואבי היה עומד לאחר הארוחה ושוטף כלים ושערים ולאחר כל גול קופץ ומנתח את מצב הקבוצה ומקומה בטבלה.

הטרנזיסטור של סבא רבא שלי

בתקופה קשה ומיוחדת בה אנחנו נמצאים כיום ולאחר מה שעבר על העם היהודי במאה שעברה ועל איך נבנתה המדינה בשבעים וחמש השנים לדעתי המסר החשוב שיש להעביר לנוער של היום הוא ואהבת רעך כמוך, ללמוד, להתפתח, תמיד להביט קדימה, לממש את היכולות שלו ולשמור על המדינה.

הזוית האישית

הנכד איתן: "הייתי רוצה לאחל לסבי חיים ארוכים ומלאים, וכמובן שמחים. היה לי כיף לדבר עם סבא על עברו המעניין ולהכיר אותו ואת ירושלים יותר מקרוב."

סבא אהרן: "ראשית ברצוני להודות לצוות המורות, על העברת המפגשים ברצינות, בחן, ובשיתוף כל המשתתפים, סבים, סבתות ונכדים. קירוב הסבים אל הנכדים והכרת קורות חייהם וכיצד הם הגיעו לאיך שהם היום מקרב ויוצר קשר הדוק יותר, פתוח וללא אמצעים בין הסב לנכד. מפגשים כגון אלה והסיפורים אותם שמעו מדגימים לילדים את תולדות מדינת ישראל והוריהם ומראים לילדים שאין דבר העומד לפני הרצון. אני מאחל לאיתן נכדי שיתגשמו כל משאלותיו וימשיך להתעניין וללמוד, כמו היום, היה חבר טוב ובן טוב להוריו וחבריו."