מאגר סיפורי מורשת

שמי גיא מנשה, אני משתתף השנה בתוכנית הקשר הרב ורי והזמנתי את סבתא שלי סימונה להשתתף עמי בתוכנית. ביחד תיעדנו את הסיפור שלה. סבתא סימונה לוי נולדה, בשנת 1962, בבאר שבע לבית משפחת, גמיל. סבתא סימונה סיפרה לי על הורי סבא רבא וסבתא רבתא שלי שעלו ממצרים לישראל.

לסבתא רבתא שלי, אימא של סבתא סימונה קראו לוריס כהן. היא נולדה במצריים. הם היו מאוד עשירים, אביה היה צורף ויהלומן, במצריים הייתה קהילה יהודית גדולה מאוד עם בתי כנסת.

לאחר קום המדינה, המצרים גירשו את היהודים ממצריים מיידית. הם הלאימו את חנות התכשיטים של המשפחה וגירשו אותם, בלי לקחת שום רכוש. הם הורשו לקחת רק מזוודה ובגדים.

"בשנת 1956, גירשה ממשלת מצרים כ-25,000 מאזרחיה היהודים, ועצרה כ-1,000 יהודים נוספים. העילה לפעולה הייתה מלחמת סיני. ב-23 בנובמבר 1956, הכריז מנשר ממשלתי כי "כל היהודים הם ציונים אויבי המדינה", והבטיח את גירושם. המגורשים הורשו לקחת עמם מזוודה אחת וסכום כסף קטן, ונאלצו לחתום על הצהרה שתעביר את כל רכושם כתרומה לממשלת מצרים. משקיפים זרים מאותה עת דיווחו כי בני משפחה של משפחות יהודיות נלקחו כבני ערובה, במטרה למנוע מהמגורשים מלנקוט בצעדים כנגד ממשלת מצרים. (מתוך ויקיפדיה)

היהודים ברחו ממצריים באונייה, כי לא יכלו להגיע ישירות לישראל ולכן היהודים התפזרו בכל מני מדינות. סבתא רבתא ומשפחתה הגיעו לצרפת. שם חיו בשכונה שלא היו בה יהודים, ולהוריה היה קשה עם העובדה שהם אכלו שם אוכל לא כשר, בנוסף היו שם גם קשיי שפה, קשיי כשרות וחוסר הכסף ועוד. לאחר כשנה בצרפת, לקחו אותם לישראל באונייה, ושיכנו אותם במבשרת ציון.

הוריה רצו מאוד ליישב את הארץ והם החליטו שהם רוצים לתרום למדינה וכך נטשו את הבית במבשרת ציון ועברו דרומה כדי לפתח את הדרום, הם התיישבו במושב רנן והחליטו שהם רוצים לעבוד בחקלאות. מושב רנן נמצא באזור הנגב ליד אופקים.

 סבתא סימונה בילדותה במושב רנן

הזוית האישית

גיא: למדתי על סבתא יותר ועל שם המשפחה הקודם שלה.

סימונה: היה לי כיף לבלות עם הנכד שלי לעשות איתו עבודה וכיף.