מאגר סיפורי מורשת

שמי יצחק לוי. נולדתי בתאריך ה- 26.11.1945 בירושלים להורי. אבי, מרקוס לוי נולד בשנת 1911 סלוניקי אשר ביוון. הוא עלה לארץ בשנת 1937 לירושלים. אמי, מרים לוי נולדה בשנת 1918 ברודוס אשר באיטליה. היא עלתה לארץ בשנת 1939 לירושלים.

למדתי בישיבה דתית בירושלים עד גיל 14, סיימתי תיכון ב"בית הכרם" בשנת 1963. התגייסתי באוגוסט 1963 ל"גולני". בשנת 1965 נפגעתי ושוחררתי מהצבא.

 משפחת אמי לפני העלייה לארץ ישראל

 משפחת אמי לפני העלייה לארץ ישראל

ילדותי

בכל שנות ילדותי התגוררתי בירושלים, עד גיל 11 התגוררתי במרכז ירושלים מה שמכונה מחנה יהודה. עד היום קיים הבית אשר בו גדלתי ועליו שלט עם תמונת המשפחה המורחבת. מרבית הזמן מסיום הלימודים עד הערב בילינו במשחקי רחוב אני וחבריי מהשכונה. המשחקים בהם שיחקנו היו משחקים שניתן היה לשחקם בשכונה, סטנגה, שבע אבנים, מחניים, כדורגל וכו' יחסי השכנות בשכונה הייתה כמשפחה גדולה כאשר החיים היו יחדיו אחד אכל אצל השני, לא היו נועלים דלתות.

סיפורי ילדות

סבי יצחק לוי נשלח על ידי אביו ללמוד בבית ספר תיכון "אליאנס" בירושלים בין השנים 1905 עד 1910 כדי ללמוד את השפה הצרפתית שמה שהייתה אמורה לעזור לו בעבודתו כיצואן עצים. במשך שנות שהייתו פיתח אהבה גדולה לישראל למגורים בין יהודים ולכן כאשר התאלמן עלה לישראל והתגורר בה עד אשר נפטר בשנת 1951.

סבא בשירותו הצבאי

עבודה

במשך כל השנים עבדתי בתחום הניהול והכספים שותף בעבודה לכמה חברות גדולות בארץ: דפי זהב, טלוויזיה בכבלים, וחברת השקעות דיסקונט בתפקידים בכירים.

לאורך שנות עבודתי משנת 1965 ועד ימינו אנו עברנו תקופת שינויים טכנולוגים משמעותיים מאוד: מחשוב, רפואה, טכנולוגיה שהפכו את ישראל לאחת מהמדינות המתקדמות ביותר. כאשר הדור שלנו היה הגשר הטכנולוגי בין ההורים שמרביתם באו מן הגלות לבין ילדנו אשר גדלו לתרבות השפע.

משפחה

נישואים ראשונים: 1968 מהם נולד בני הבכור עמיר. נישואים שניים:  בשנת 1974 מהם נולדו בני ובתי הילה וינון. אנחנו משפחה מאוד מלוכדת אשר מבלה את כל חופשותיה יחדיו.

כיום כאב לשלושה ילדים וסב לתשעה נכדים – תמונה משפחתית

חברות

למדתי בתיכון "בית הכרם" שבירושלים כאשר בשכבתנו שכללה שתי כיתות, שבהן 8 בנים ו 30 בנות כמובן שבקשר בין הבנים היה הדוק, קשר שנשמר עד היום. לאחר 60 שנה. כל שנה ואפילו בתקופת הקורונה אנו נפגשים מעת לעת ומשתפים מה עברנו מהמפגש האחרון. הבילוי הנפוץ באותה תקופה היה או תנועת נוער או מסיבות סלוניות (בהם משמיעים מוזיקה לריקודים שאינם ריקודי עם).

התנדבות ציבורית

מאחר ופרשתי מעבודה בגיל צעיר התנדבתי לפעילות ציבורית במגן דוד אדום. במשך 8 שנים הקמתי וניהלתי את ארגון ידידי מד"א בישראל במשטרת ישראל במשך 12 שנה עד גיל 70 ביחידות הימ"ר של מחוז השפלה

קבלת תעודת הוקרה עם סיום ההתנדבות במשטרה

עברתי בכל בתי הספר של הנכדים עם מצגת המתארת כיצד אנו גדלנו לפני 70 שנה

הזוית האישית

סבא יצחק: אני חושב שהתוכנית ממש חווייתית ומגבשת, אני שמח שהיה לי אופציה להשתתף בתוכנית זו.

יובל: למדתי הרבה היסטוריה במפגשים והתגבשתי גם עם סבים וסבתות שהשתתפו בתכנית.