מאגר סיפורי מורשת

שמי אורי ירושלמי ואני נולדתי בפלסטיין שהיום היא מדינת ישראל, אז הייתה תחת השלטון הבריטי. לפני שבעים שנה אני הייתי תלמיד בכיתה ה', בבית ספר בגבעתיים.

באותה שנה הכריז  בן גוריון, שהיה המנהיג של הישוב היהודי בארץ, על הקמת מדינת ישראל.

עד אז האנגלים שלטו בארץ ישראל, וכל החיים בארץ נקבעו על פי החלטות של הממשלה האנגלית באנגליה.

האנגלים שלטו בעזרת  שוטרים אנגליים – בריטיים,  ובעזרת חיילים של הצבא האנגלי שגרו במחנות הצבא האנגלי בארץ.

כולנו יודעים שמדינה יהודית הייתה קיימת בארץ לפני אלפיים שנה, אלא שאז החריבו אותה הרומאים, ומאז העם היהודי נדד בארצות אחרות במשך אלפיים שנה.

והנה,  אחרי אלפיים שנות גלות, קם המנהיג בן גוריון, והכריז על הקמה מחדש של מדינה יהודית  בארץ ישראל.

באותה שנה, אני, ילד בכיתה ה',  ושמחתי מאוד יחד עם כל היהודים שהיו אז בארץ,  שהנה,  קמה לנו שוב מדינה משלנו,  בשם -מדינת ישראל.

הייתי שמח, אבל בכל זאת,  הייתי גם מאוד מודאג. שמעתי בחדשות ששודרו באותו זמן ברדיו,  ששבע מדינות ערביות, לאחר ששמעו על הכרזת המדינה היהודית, החליטו, שהן לא מוכנות לכך שתקום בארץ ישראל מדינה יהודית, והן שולחות את הצבאות שלהן לכבוש את המקום ולא לאפשר הקמה של מדינה יהודית. הייתי מודאג מכיוון שידעתי, שאין לנו עדיין צבא, ויש מעט מאוד נשק ליהודים בארץ,  וברור שבלי נשק לא נוכל להילחם בצבאות הערביים שיבואו לכבוש את הארץ. מיד לאחר שקמה המדינה , תקפו את המדינה הצעירה הצבאות של ארבע מדינות ערב. הצבא הסורי התקרב מצד צפון, הצבא העירקי  והצבא הירדני תקפו  מצד מזרח, והצבא המצרי תקף מצד דרום.

בן גוריון שנבחר לראש ממשלה בזמן ההכרזה על הקמת המדינה,  מיד גם הכריז על הקמת  צבא ישראלי. הוא קרא לצבא החדש:  "צבא ההגנה לישראל". מיד הוא החליט לגייס את כל היהודים שהיו בארץ, גיוס חירום, לצבא החדש, על מנת להלחם נגד הצבאות הפולשים לארץ. אבא שלי גויס גם הוא, גיוס זמני, ויצא עם אבות של חברים שלי אל הגבול על מנת לעצור את הצבאות הערביים ולמנוע מהם לכבוש את הארץ. הייתה מלחמה קשה, והחיילים שלנו לחמו באומץ רב, למרות שלא היה בידיהם  נשק רציני. בכל זאת הם הצליחו לגרש את כל הצבאות  של מדינות ערב  והרחיקו אותם אל מחוץ לגבולות  המדינה החדשה.

הצבא המצרי שבא מצד דרום אמנם התקדם די הרבה, והגיע ממש עד לאזור העיר אשדוד, אבל הלוחמים שלנו, הצליחו לעצור אותו, בקרב מאוד קשה, וגם לגרש אותו חזרה למצריים. המקום שבו התחולל הקרב הקשה ליד אשדוד, בו עצרו את הצבא המצרי נקרא "עד הלום".

בימים ההם עדיין לא היה לצבא ההגנה לישראל  חיל אוויר, ומטוסים מצריים היו מגיעים יום יום עד לאזור תל אביב, ומטילים פצצות  על העיר תל אביב  באופן חופשי. גבעתיים בה גרתי, קרובה מאוד לתל אביב.  ולא היו בה מקלטים נגד הפצצות. פשוט חפרו  ליד כל בית תעלת מגן, תעלה בה אפשר להסתתר ברגע ששומעים אזעקה על התקרבות  מטוסים מצריים לאזור.

לאחר שהצבא שלנו גרש את כל הצבאות הערביים חזרה לארצותיהם, הסתיימה המלחמה. לאחר המלחמה חזר אבא שלי הביתה, כמו גם ההורים של החברים שלי.

אבל חשוב להזכיר, שלא כל החיילים שיצאו למלחמה חזרו הביתה בשלום. לאחר המלחמה הוחלט לקרוא לה בשם "מלחמת השחרור".

הזוית האישית

התוכנית מעוררת את הילדים לשאול שאלות על הדור שחי בימיה הראשונים של המדינה ומקבלים תשובות שלא היו שומעים אותן ללא התוכנית הזו, תודה לפוני על הדרך היפה שבה הלכנו יחד נכדי ואני.