מאגר סיפורי מורשת

שמי גדעון יוגב נולדתי בארץ ישראל, בתאריך 14.6.1934.

הכינוי שלי הוא בוגה. שהייתי ילד קטן, בכל פעם שקיבלתי מכה, אמא היתה אומרת "בוזה", בוזה ברוסית זה אלוהים. מאז ועד היום קוראים לי בוגה.

ילדותו של סבא

סבא גדל בקיבוץ יפעת, בילדותו הילדים גרו יחדיו, לפי שכבות גיל. לכל כיתה הייתה מטפלת וגננת. הילדים ישנו בגן הילדים ללא הוריהם. אמא של סבא הייתה משכיבה אותו ומספרת לו סיפור. (זה לא היה מקובל. זה היה תפקיד של הגננת). סבא היה מאד מקובל על חבריו. סבא היה שובב מאוד ולא אהב ללמוד, לא הכין שיעורים ולא השקיע בלימודים. הוא סיים בית ספר ולמרות זאת מרגיש שעם מה שלמד, הפרופסורים הכי חכמים לא יודעים מחצית ממנו.

סבא אהב לרכב על סוסים והיה אחראי על האורווה והלול. הוא היה ספורטאי בתחומים רבים : כדורסל, כדורגל, פינג-פונג ומחניים. היה אלוף בריצה של 60 מטר ובכיתה ט' הגיע לשיא 7.4. גם בצבא הוא היה אלוף בריצת שדה. עד היום סבא מאוד קשור ואוהב כל תחום ספורט אפשרי. סבא היה שופט כדורסל, בליגה הכי גבוהה, מכבי ת"א והפועל ת"א.

כילדים אהבו לשחק בחמש אבנים ובגולות, את המוזיקה שמעו דרך פטיפון. לא היו בבתיהם רדיו וטלוויזיה. אם הם היו רוצים לשמוע רדיו או לראות טלוויזיה, הם היו הולכים לחדר האוכל. בבתים לא היו להם מים חמים. הם היו מתקלחים בבית הילדים, או במקלחות שהיו משותפות, מקלחות לבנים ומקלחות לבנות. סבא זוכר את המקלחות המשותפות כזיכרון טוב, בו היו  שרים ונהנים כל  החברים יחדיו. את הארוחות אכלו בחדר האוכל.

סבא שלי מאד אוהב עד היום חיות. תמיד יש אצלו בבית כלב או חתול, והוא מטפל בהם מאד יפה. פעם הייתה לו פינת חי קטנה ליד הבית והוא אפילו גידל שועלה.

אירועים מיוחדים

בחג הפסח היו מקבלים תלבושת מלאה וחגיגית שכללה מכנסיים, חולצה, גרביים ונעליים.

בחג השבועות היו נוסעים בעגלות, ובכל מיני מקומות חילקו להם הפתעות: קרטיבים, שוקו וכו' שלא כמו היום, לא היה פוקפורן ולא חטיפים שיש היום. (לסבא שלי היה דוד שהיה מביא לו שוקולד וכל מיני דברים מתוקים מיוחדים).

טיולים שנתיים –היו כל פעם למקום אחר. סבא שלי היה תמיד אחרון, כי הוא היה חוקר את הדברים ומתבונן בהם, ממש כמוני זה כנראה עבר בד.נ.א.

סבא גדעון והנכדים בקיבוץ

הזווית האישית

איל: סבא סיפר לי המון סיפורים שאהבתי לשמוע, היה כיף להיות בחברתו ולבלות יחד איתו.

סבא גדעון: בקשר הרב דורי שמחתי ונהנתי להיות עם נכדי האהוב איל, והמורה רויטל מקסימה ונחמדה מאוד.