מאגר סיפורי מורשת

שמי גפן הלל אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבי, בחרתי להשתתף בתכנית יחד עם סבי, עמיקם הלל, ממנו שמעתי את סיפורו ותעדתי אותו. סבא עמיקם נולד בשנת 1945 בגדרה והוא מספר על ילדותו.

סבא מספר שבתחילת יום עבודה, אמו, רבקה, הייתה מעירה אותו. בבוקר סבא היה אוכל פרוסת לחם עם ריבה ושותה כוס תה או קקאו. לאחר הארוחה היה הולך ברגל לבית הספר הציבורי "פינס" שבגדרה. בבית הספר למדו: תנ"ך, ספרות, חשבון, טבע, גיאוגרפיה, היסטוריה, ספורט, חקלאות, הנדסה ומלאכת יד. כיום הלימודים הסתיים בבית הספר כולם חזרו לביתם ושם חיכתה להם על השולחן ארוחת הצהריים.

 סבא עמיקם בילדותו

יותר מאוחר, כל ילדי המושבה היו נפגשים ומשחקים. לפעמים היו מתגנבים וקוטפים תפוזים, בננות ואפילו אגוזי מלך מהעץ היחיד שהיה בגדרה. כששקעה השמש והרחובות החשיכו כולם חזרו לביתם.

סבא היה חבר בתנועת הנוער "מכבי הצעיר". בכל יום שישי הילדים היו נפגשים לפעולה בתנועת הנוער "מכבי צעיר", שם היו משחקים כדורגל ומחניים ולפעמים המדריכים היו מספרים להם סיפורי מורשת. הילדים למדו שדאות (הקמת מחנה אוהלים, קשירות בחבלים, התגנבות ותנועה בלילה). לפעמים אחרי הפעולות, ילדי הכיתה היו יוצאים לקומזיץ ומביאים מקלות, ענפים ועצים מהשכונה, כדי לחפש חומר לבעירת המדורה, הם היו מביאים פח מתכת גדול של שימורים, ממלאים בו מים ושמים במדורה כדי לחמם את המים. כל ילד הביא מהבית קצת קפה וקצת סוכר ויחד היו מכינים קפה. כל ילד היה מביא מביתו גם ספל מפח שהיה שורף את השפתיים…. לכיבוד מדי פעם היו מביאים תירסים או ענבים מהשדות של המושבה.

בימי שבת סבא עמי היה יוצא עם הפרות של אביו למרעה.

הזוית האישית

הנכדה גפן: נהננו לעבוד יחדיו. למדנו אחד מהשני הרבה, בעקבות התוכנית התקרבנו ואנחנו מקווים שנמשיך כך.