מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

משחקים, תחביבים ומנהגי ילדות בקיבוץ

איתן סט גלב ויותם (תותו)
במפגש הכיתתי בכיתה
זיכרונותיו של איתן סט מילדותו בקיבוץ גבת

שמי , איתן סט נולדתי ב1935 בקרית חיים.

אני משתתף השנה עם נכדי יותם (תותו) וגלב התלמיד "המאומץ" שלנו, בפרויקט "הקשר הרב-דורי", בבית ספר "מבוא הגליל" בקיבוץ איילת השחר.

שם המשפחה שלי הוא ס"ט, שפרושו ספרדי טהור שם זה נבחר על ידיי משפחתי בשנת 1780, כאשר הערים בפולין חייבו את המשפחות לבחור בשם משפחה. עד אז הנוהג היה לקרוא לכל אחד על שם אביו, למשל חיים בן משה.

ילדותי עברה עלי בקיבוץ גבת. המשפחה שאימצה אותי היא משפחת ציפרושטיין (בהמשך השם עוברת לצפריר).

במסגרת החינוך המשותף בקיבוץ, הילדים ישנו יחד בבתי ילדים לפי הגילאים, בלינה משותפת, בכיתות ולא בחדרי המשפחה. הבסיס הראשוני לחינוך המשותף, הייתה העובדה שאין לו תנאים. המתיישבים במקום החדש הלא מיושב, גרים באוהלים  ובהמשך בצריפים, וכשמתחילים להיוולד הילדים, ואין להם מקום ראוי בשיכון עם ההורים, בונים את הבתים הראשונים בישוב כדי שיקבלו תנאי חיים ראויים.

הגעתי לגבת ב-1942. כמות הילדים המקומיים הייתה קטנה, בכדי למלא את כל הכיתות בבית הספר. כדי שבכל כיתה יהיה מספר ראוי של ילדים קיבוץ גבת קלט "ילדי חוץ" ממשפחות בערים ובמושבות, שלא יכלו לטפל בילדיהן, מכל סיבה שהיא (פירוד במשפחה, מוות של אחד ההורים, גיוס לצבא הבריטי, בזמן מלחמת העולם השנייה ועוד). בכיתה שלי היו שבעה בני משק ועשרה ילדי  חוץ.

היינו ישנים שלושה עד ארבעה ילדים בחדר. חדר האוכל היה במרכז של בית הילדים. מקלחות ובתי שימוש היו באזור שבו גרו הילדים. לכל כיתה או שתיים הייתה מטפלת מהקיבוץ. סדר היום שלנו היה: השכמה, ארוחת בוקר בחדר אוכל של הילדים, שש שעות לימוד, ארוחת צהרים, גם בחדר האוכל של הילדים, ולאחר מכן עבדנו בדרך כלל שעתיים בגן הירק, או בנוי בית הספר ובמתקנים.

בעונות מסוימות היינו עובדים בענפי הקיבוץ. בשעה ארבע, היינו הולכים לחדר המשפחה, להיות עם ההורים הביולוגיים, או עם "המשפחה המאמצת" (הורים ואחים) ולקראת שבע בערב, הולכים לאכול ארוחת ערב, בחדר האוכל של הילדים בבית הילדים, ומתארגנים לשינה, בליווי המשפחה בשכונת הילדים .

בגבת הייתה חברת ילדים מיוחדת ,שנבנתה בהובלתו של מאיר איילי, שהיה מחנך ומוביל חברתי מיוחד, אחרי חזרתו מהדרכה וחינוך של ילדי השואה שהגיעו לשבדיה. לשם נשלח בשליחות הקיבוץ ומטעם התנועה בארץ. מאיר בנה בגבת את חברת הילדים על כל שכבותיה, פעילויות  חברתיות, תרבותיות וספורטיביות, לאורך כל היום בהתאם ללוח השנה. היתה תוכנית לסופי שבוע ,בהתאם לעונות השנה ולחגים. עיתון קיר של שכבת הילדים היה מתפרסם כל שבוע בכתב יד כמובן .

בכיתה ו' הצטרפנו לתנועת "הנוער העובד והלומד", וקיבלנו מדריך מהשכבה  הבוגרת. המשחקים היו כמו היום פחות או יותר: מחבואים, תופסת, דג מלוח ומחניים. בהמשך כשהתבגרנו נוספו גם משחקי כדורסל, וכדורגל .

הזווית האישית

סבא איתן: היה לי מאוד מרגש להיות סבא לגלב, שהגיע לגדות שלא נולד בה והזכיר לי את ילדותי בגבת, כילד חוץ.

גלב : היה לי ממש מעניין ללמוד את הסיפור של איתן, שקיבל אותנו לקיבוץ גדות ל"בית ראשון במולדת".

מילון

"ילד חוץ"
: ילד שלא נולד בקיבוץ ומשפחתו לא חיה בקיבוץ.

ציטוטים

”במסגרת החינוך המשותף בקיבוץ, הילדים ישנו יחד בבתי ילדים לפי הגילאים בלינה משותפת, בכיתות ולא בחדרי המשפחה. “

הקשר הרב דורי