מאגר סיפורי מורשת

שמי אריה חרדון, נולדתי בנתניה בתאריך 24.07.1952. הכינוי שלי היה "יא-יא" מאז שאני זוכר את עצמי והוא הלך איתי גם לתקופת השירות הצבאי.

נולדתי להורים שעלו לארץ מעיראק בשנת 1951 במבצע עזרא ונחמיה, אבי ברח דרך פרס ומשם עלה לארץ בעלייה בלתי לגאלית, גדלתי בבית בו גרה המשפחה המורחבת – סבא, סבתא דודים ודודות. אני הבן הבכור בכל המשפחה, יש לי עוד אחות ואח.

גדלתי ברחוב ירושלים בנתניה. בילדותי מול הבית היו פרדסים, לא היו מכשירי טלוויזיה, מרבית זמנינו היינו מחוץ לבית, שיחקנו במשחקים כמו מוטראס, חמור ארוך, חמור קצר, עמודו. גרתי במרחק הליכה לחוף הים, את מרבית הילדות והנערות בילינו בחוף הים בשחייה, משחקי מטקות, במשחקי כדור וכמובן – אהדנו את קבוצת הכדורגל של מכבי נתניה. הייתי ספורטאי מצטיין בתחומי הכדור ובהתעמלות מכשירים ובחופשת הקיץ הייתי נשלח למכון וינגייט להתאמן בכדורסל ובהתעמלות מכשירים.

למדתי בגן בתיה בנתניה, בבית הספר היסודי איתמר בן אב"י, ובית הספר התיכון טשרניחובקי. אירועים שחקוקים בזיכרוני מהילדות: בהיותי בן 4 גרתי במשך השבוע אצל סבתי, ואז פרצה מלחמת סיני. אני זוכר שהדבקנו על כל החלונות נייר דבק על מנת ליצור האפלה כדי שלא יראו את התאורה בבית. אני זוכר את האזעקות שנשמעו ואת הירידה לחדר המדרגות, כי לא היו מקלטים.

אירוע מלחמתי נוסף שחוויתי בהיותי בן 15, הוא מלחמת ששת הימים. אני זוכר שראיתי מחלון הבית את המטוס שהפציץ בנתניה, אבי היה מגוייס, הייתה לו חנות לבגדי ילדים, והייתי הולך כל יום בצהרים להוריד את הווילון של חלון הראווה של החנות.

את השירות הצבאי עשיתי כמש"ק מודיעין בחיל התותחנים. מלחמת יום כיפור פרצה יום אחד לאחר שחרורי משירות סדיר. גוייסתי לשירות מילואים לגזרת מצרים באופן מיידי ולא מסודר על ידי היחידה הסדירה. כשהגעתי ליחידה נדהמתי מכמות כוחות האויב שראיתי משורטטות על גבי המפות. הוטסנו לחצי האי סיני, הייתי בבונקר הפיקוד באום חשיבה, לאחר שהכוחות חצו את תעלת סואץ, נשלחנו לתפוס מקום מעבר לתעלה. בדרך חטפנו הרבה אש בזמן חציית התעלה.

הזוית האישית

סבא אריה: שמחתי להשתתף בתכנית זו. ינאי נכדי הופתע לגלות דברים חדשים עליי. הוא שאל הרבה שאלות והתעניין בכל. תכנית זו קירבה ביננו עוד יותר.

ינאי הנכד המתעד: לא ידעתי שסבא שלי לחם והיה אמיץ. לא ידעתי מה עבר עליו במלחמת סיני ויום הכיפורים. שמחתי לגלות דברים חדשים. תודה סבא, שבאת מדי שבוע מהקריות עד הרצליה. לא אשכח את החוויה הזו. למדתי המון ומאוד נהניתי.