מאגר סיפורי מורשת

שמי יהלי עקרי אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, יחד עם סבתא שלי ובחרתי לתעד את סיפורה.

אני עם אימא וסבתא שלי

סבתא עדנה מספרת על הפצצות חיל האוויר האיטלקי על חיפה

שמי עדנה ילוז, נולדתי בארץ ישראל בשנת 1935, לפני השואה ולפני הקמת המדינה. גדלתי בקריית ביאליק ליד חיפה. בין חיפה וקריית ביאליק היו בתי הזיקוק (מפעלי נפט) וכשהנאצים עלו לשלטון אחת המטרות שלהם הייתה להרוס או להזיק לבתי הזיקוק.

בשנת 1940, במהלך מלחמת העולם השנייה. היו הפצצות של חיל האוויר האיטלקי על חיפה וסביבתה. בתחילה מלחמת העולם השנייה הייתה מלחמה רחוקה מגבולות ארץ ישראל, איש לא חשב שמלחמה שיש באירופה תגיע לארץ. אך אם נפילתה של צרפת וכניעתה לגרמנים, הצטרפה גם איטליה הפשיסטית למלחמה לצדה של גרמניה.

יום אחד באו המטוסים של האיטלקים הפשיסטים, ששיתפו פעולה עם הגרמנים, אלה היו מטוסים מאוד שונים מהמטוסים של ימינו, ומטרתם הייתה להטיל פצצה או יותר על מפעלי הנפט האלו שהיו קרובים לביתי.

היו לי חברות שגרו קרוב אליי ובבוקר אחד בחרתי ללכת לאחת החברות שלי שגרה בערך ארבעה בתים ממני. באותו היום, הלכתי אליה ברגל ופתאום התחילה הפצצה של המטוסים הגרמנים. באותו רגע לא הבנתי מה זה וראיתי הרבה עשן, ממש כל השמיים היו שחורים עד כדי כך שכל הכביסה שהייתה על חבלי הכביסה הפכה לשחורה, בדיוק אז עבר החלבן, זה היה האיש, שחילק את החלב, כל בוקר לבתים. הוא החזיק אותי ביד ולקח אותי במהירות למחסה במקלט. המקלט היה בבניין ביתו, אותו בניין בו גרה אותה החברה שלי, לא הבנתי מה קורה בסביבתי, חוץ מזה שהבנתי שקורה משהו מסוכן.

אחרי שחזרתי הביתה ראיתי שאימא שלי (שהייתה אז בהריון), מתאוששת מעלפון, מרוב הדאגה לי, כי היא לא ידעה איפה אני והאם אני מוגנת.

הזוית האישית

יהלי עקרי: הסיפור המובא פה הוא אחת מתוך שיחות רבות שיש לי עם סבתי, אך הפרוייקט כיוון את השיחה לזיכרון מאוד ספציפי מילדותה, סיפור מפורט שממש יכולתי לחוות עימה. אנחנו אוהבות את השיחות שלנו ובטוח שנמשיך לשוחח. אנו מאחלות זו לזו עוד הרבה שיחות באהבה.