מאגר סיפורי מורשת

סבתא כוכבה נולדה בגבעתיים בשנת 1945. היא נקראה כוכבה על שם סבתא הבולגרייה מצד אביה, ששמה היה אסתריאה – ובעברית "כוכב". כך היה נהוג בקרב המשפחות הספרדיות – לקרוא לנכד/ה הראשונים על שם הסבא או הסבתא בעודם בחיים.

הוריה של סבתא כוכבה היו דניאל (דני) בכר ולטיפה (Fifi) שטח זרחיה. דני נולד בבולגריה בשנת 1917 ולטיפה נולדה בסוריה בשנת 1923. דני עלה לארץ בשנת 1936 עם תנועת "מכבי" בה היה פעיל לאורך כל חייו. הוא התגייס לצבא הבריטי ושירת כקצין בנאפ"י (שק"ם) ובמסגרת תפקידו הגיע לדמשק שם הכיר את לטיפה. הם התאהבו והגיעו לגבעתיים כעשרה ימים לפני שסבתא כוכבה נולדה, 18/11/1945, כי היה להם חשוב שסבתא תיוולד בארץ ישראל (שהייתה באותה תקופה בשליטת המנדט הבריטי ונקראה "פלשתינה").

לטיפה, אמא של סבתא כוכבה 

דניאל, אבא של סבתא כוכבה

כוכבה גדלה ברחוב הפלמ"ח בגבעתיים. היא מספרת שבגבעתיים של אותם ימים היו בניינים של שתי קומות ובהן ארבע דירות. כל דירה הייתה בת שני חדרים, מטבח גדול וחדר כניסה שנקרא הול. "בשלב הראשון גרנו בדירה שתי משפחות. הייתי הילדה היחידה בדירה כך שפונקתי על ידי שתי אימהות ושני אבות" סבתי סיפרה. בשלב מסוים המשפחה עברה לדירה משלהם ברחוב הפלמ"ח שם נולדו אסתר ואליהו (אליקו) אחותה ואחיה של סבתא כוכבה. "לכל משפחה הייתה גינה עם עצי פרי ופרחים והכיף שלנו בתור ילדים היה לקטוף את הפירות ישר מן העצים ולאכול אותם", מספרת סבתי.

סבתא סיפרה שרחוב הפלמ"ח היה מחולק לבניינים ופרדס ואחרי קום המדינה הסתבר שבפרדס היה סליק גדול של נשק של המחתרות היהודיות שהיו בארץ. הם בתור ילדים, היו משחקים ליד הסליק ולא ידעו על קיומו.

סבתא מספרת שהחברים שלה היו הילדים שגרו בשכנות לבית שלה. הייתה להם חבורה של חמישה ילדים, בן אחד וארבע בנות. הם בנו סוכה שהייתה מרכז הפעילות שלהם ומדי שבוע תרמו כל אחד, חצי לירה לקופה משותפת, כדי שיוכלו לקנות ממתקים. הם אהבו לשחק תופסת, מחבואים, לקפוץ בחבל, לדלג על ארבעה מקלות ולגלגל גולות וגוגואים. כשקצת גדלו וידעו לקרוא, היו קוראים את עיתון "דבר לילדים", בוחרים סיפור מהעיתון, ממחיזים אותו להצגה, מוכרים כרטיסים בעשרה גרוש ומציגים אותו לשכנים ולילדים אחרים בשכונה.

סבתא כוכבה למדה בביה"ס היסודי ע"ש א.ד. גורדון במשך שמונה שנים – הכיתות היו צריפים מעץ. בחורף הגשם היה מטפטף פנימה ולפעמים טיילו בכיתה עכברים. כאשר הרסו את הצריפים גילו שהקירות היו כפולים ושימשו כסליק של ההגנה.  בתיכון למדה בבי"ס ע"ש דוד קלעי. כמו היום, היו לומדים ספרות, לשון, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, תנ"ך, מתמטיקה, אנגלית וצרפתית.

הקמת משפחה במדינת ישראל

את סבא פול פגשה סבתא בגיל 18. היא הייתה חיילת בקריה בתל אביב, והוא היה חייל בצבא קבע בחיל הים, בן 23. סבא פול עלה לארץ בשנת 1956 מטוניסיה עם עליית הנוער. בפגישה השנייה ביניהם, סבא פול הזמין אותה למסיבה למסיבת ריקודים אצל חבר שלו בתל אביב. כבר בפגישה הזו סבא אמר לה שהוא רוצה להתחתן איתה. אחרי תקופת חברות של שנתיים הם התחתנו בבית הכנסת הספרדי הגדול ליד שדרות רוטשילד בתל אביב.

נולדו להם שלושה ילדים: יניב, יפעת ויעל. הם גרו בבניין רב קומות בפתח תקווה בדירת שלושה וחצי חדרים. בבניין היו הרבה משפחות צעירות ובסה"כ כ 60 ילדים. מדי יום אחה"צ היו האימהות שבבניין נפגשו על הדשא עם הילדים. הייתה אווירה של פיקניק. חלק מהאימהות היו מורידות את ארוחת הערב לחצר בזמן שהילדים היו משחקים סביבם. כשיניב סיים את התיכון עברה המשפחה להתגורר ברעות. אחרי 22 שנים חזרו לפתח תקווה ובנו בית בנווה עוז, בית שהילדים והנכדים אוהבים להתארח בו.

לסבתא כוכבה וסבא פול יש היום שישה נכדים. שניים מכל ילד. אחת לשבועיים ביום שישי כל המשפחה מתאספת בביתם בנווה עוז לארוחת שישי משותפת. המשפחה מגובשת וחמה.

הזוית האישית

יואב איבשיץ: נהנתי מאוד לכתוב את העבודה וללמוד על חייה של סבתא שלי. היה מאוד מעניין והעבודה הזאת לימדה אותי על חלק גדול מההיסטוריה של המשפחה שלי.