מאגר סיפורי מורשת

שמי שאול דוכס, נולדתי ב- 07.12.1946 בישראל.

הורי אבא מנדוק ואמא שולה שניהם מסלובקיה שאז נקראה צ'כוסלובקיה.  בתקופת השואה הם כבר היו בארץ , שולה עלתה ראשונה עם עוד שניים מאחיה. אח נוסף נשאר מאחור, ולא ידוע מה קרה לו, והאח השני עלה לאחר השואה  שני ההורים נספו בשואה.

מנדוק גם עלה לפני השואה עם עוד אח, ואחות שעלתה באמצע המלחמה, ושאר האחים וההורים נספו בשואה.

ילדות – גדלתי בכפר מסריק וחייתי  בקיבוץ כל חיי, היינו בבתי הילדים, שם ישנו אכלנו ולמדנו. כל יום הינו הולכים להורים בין ארבע לשש ובשעה שש חוזרים לאכול ארוחת ערב בבית הילדים, ואז חוזרים לעוד שעה בבית ההורים. בשעה שמונה וחצי היינו חוזרים עם אחד ההורים, לישון בבית הילדים. אבא שלי, מנדוק תמיד בא עם פלייר, כדי שיוכל לתקן את המיטה מכל "זינוקי השוער" שלי. אהבתי תמיד לשחק כדורגל וגניבת הדגל.

חוויות מבית-ספר שהשפיעו עלי גם בבגרותי, קשורות בעיקר לחוויות מהחופש המאוד גדול. כל הקיבוץ היה מגרש משחקים גדול, עשינו מה שרצינו בלי הרבה השגחה של מבוגרים, בנינו בונקר בתוך האדמה, בתור משחק, ושם שיחקנו במשחקי ילדים. נסענו עם טרקטור ועגלה לשדה לבד. הרבה עצמאות והרפתקאות. שם למדתי לאהוב לטייל.

חוויות מימי הנעורים: למדתי וגרתי  במוסד מסריק (נעמן), היכן שהיום נמצא בית הספר היסודי "גוונים", שוב מקום ללא מבוגרים, פחות אהבתי ללמוד אבל מאוד אהבתי  את החבר'ה, אהבתי ספורט והייתי טוב בקפיצה לגובה וריצה. אהבתי את טיולי התנועה בחנוכה ובפסח.

בתקופת הצבא לחמתי בשלוש מלחמות, ולמזלי לא השתתפתי בקרבות קשים. במלחמת ששת הימים הייתי באילת, במלחמת יום כיפור הייתי בצפון, אחרי הקרבות הקשים, והשתתפתי גם במלחמת לבנון הראשונה. חוויה מיוחדת מהצבא היה בעבורי קורס הצניחה בסוף השירות.

לאחר שחרורי מצה"ל,  עבדתי  בקיבוץ במדגה, ובהמשך למדתי  אלקטרוניקה, ועבדתי במפעל הישראלי  שייצר אז טלוויזיות – "סילורה" שהיה שייך לקיבוץ. כאשר המפעל התחיל ל"גמגם" וייצור הטלוויזיות עבר לסין, עברתי לנהל את נושא הבניה בקיבוץ, ולאחר לימודי בניין, עברתי לנהל את נושא הבניה במועצה האזורית, במשך עשרים ושלוש שנה.

את סבתא הכרתי בכיתה ז' כאשר התאחדנו במוסד הלימודי, עם קבוצה מעין המפרץ ויסעור אותם הכרנו היטב, בעיקר מטיולי התנועה. מכיתה יא' אנחנו ביחד עד היום. בלידה של עירד הבן הבכור (אבא שלך) בדיוק הייתה לי בחינת בגרות במתמטיקה (זה היה כבר אחרי הצבא), סבתא נסעה ללדת, עשיתי את הבחינה ואח"כ באתי לבית החולים וראיתי שכבר נולד לי בן. בלידה של רועי הנכד (אתה) בדיוק הייתי בניתוח, ובבוקר לאחר שהתעוררתי נודע לי שנולד נכד, והיינו שנינו  באותו בית – חולים.

היום כפנסיונר, חזרתי לעבוד בקיבוץ ואני אחראי על תכנון הבניה של מחסנים להשכרה, בשטח החדש של הקיבוץ. מרבה בנסיעה באופניים, כי אני מאוד אוהב ליסוע באופני שטח, ועושה הרבה טיולים מיוחדים לחו"ל.

הזווית האישית

רועי: למדנו הרבה מאוד דברים אחד על השני. למדתי מאיזה מדינות הגיעה המשפחה שלי מצד אבא שלי וכיצד עברה על סבי ילדותו בקיבוץ.

סבא שאול: הכרתי ולמדתי מה נכדי לומד בבית הספר ומה מעניין אותו היום