מאגר סיפורי מורשת

השם הפרטי שלי הוא עזרא, נקראתי כך על שם סבא שלי. שם המשפחה שלי הוא דרור, בעבר היה דרוויש ושיניתי אותו אחרי שהשתחררתי מהצבא כי רציתי להיות עם שם משפחה עברי.

המקור לשם המשפחה – לפני 200 שנה הייתה מגפת דבר בעיראק וסבא רבא שלי ברח עם כל התושבים כדי לחיות בהרים, הוא גר בין נזירים מוסלמים שנקראים דרווישים. כשחזר לבגדד שוייך לו שם המשפחה דרוויש.

נולדתי בבגדד, בירת עיראק, שבה חיו כחמישים אלף יהודים. נולדתי בתאריך 29.11.1946. בזמנו לא היה נהוג לחגוג ימי הולדת. הייתי הבכור במשפחה והיו לי שתי אחיות צעירות ממני. כבן בכור זכיתי ליחס מועדף. עלינו לארץ כשהייתי בן 5, במסגרת העלייה הגדולה של יהדות עיראק, לאחר שמצב היהודים החמיר שם.

גדלתי בתל אביב לאחר קום המדינה. גדלתי בשכונת קריית מאיר הסמוכה לכיכר רבין של היום. למדתי בבית ספר הקליר במשמרת שנייה. התחלנו את הלימודים ב-12 בצהריים וסיימנו בשעה ארבע. הבית בו גדלתי נמצא ברחוב אבן גבירול ליד כיכר רבין. גרתי בקומה רביעית, עם משפחתי בת ארבע נפשות. מול הבית הייתה מכולת שהיינו קונים בה אוכל. מדי פעם היה מגיע מוכר הקרח, מוכר הנפט והחלבן היה מביא חלב לבתים.

כיתה א' בבית ספר הקליר, משמרת שניה

הילדות עברה במשחקים בשכונה, בכדורגל על אדמת הכיכר ובגן החיות ששכן במקום. בשכונה שיחקנו בגולות, גוגואים, שוטרים וגנבים, סימני דרך ועוד. שמענו ושרנו שירי ילדות שנשמרו עד היום. בבית הספר היסודי היו שיעורי תפירה, נגרות, חקלאות, ומוזיקה.

בגן הילדים – גן רחל – בשכונת קריית מאיר

הלכתי ללמוד שחייה בבריכת גן הדסה שעמדה על גבעה במקום בו נמצא היום בניין עיריית תל אביב. ליד הבריכה היה שבט דיזינגוף של הצופים. לשטח הכיכר היו מגיעים קרקסים עם חיות, שמשכו אותנו הילדים כל יום אחר הלימודים. לאחר שנים הוחלט לרצף את הכיכר ובזה הסתיים פרק זיכרונות בתל אביב שלאחר קום המדינה.

בילדותי מעל רחוב אבן גבירול, ברקע איזור כיכר רבין

הזוית האישית

סבא עזרא: נהניתי לעבוד עם נכדיי יעל ונועם, לחלוק איתם זיכרונות מימי הילדות שלי ולתת להם מידע על העבר והשורשים.

יעל ונועם: במהלך התכנית נהנינו מאוד, למדנו להכיר יותר ויותר על על סבא, סבא לימד אותנו על חייו בעבר וזה היה מעניין מאוד. בנוסף זה היה זמן איכות כייפי יחד איתו.

יעל, נועם וסבא עזרא