מאגר סיפורי מורשת

ילדות בשנות החמישים נולדתי בעירק 1950. עליתי לארץ עם המשפחה שלי בשנת 1951.

 

העלייה של שנות ה-50 לא הייתה פשוטה, מדינת ישראל נוסדה בשנת 1948 זה אומר שהמדינה בת שלוש שנים.באותה תקופה הייתה עליה גדולה לארץ עלו מכל העולם -1,000,000 אנשים. מובן  שהמנהיגים היו צריכים להתמודד עם עליה גדולה ולכן לעולים עצמם לא היה קל.

 

.

אנחנו היינו משפחה של 8 נפשות, הגענו לנס ציונה שהייתה המון פרדסים וללא כבישים רק חול וחול המצב הכלכלי היה רע מאוד לא היה אוכל ולא כסף לקנות. מה שזכור לי מהסיפורים של האחים הגדולים שקיבלנו הכרטיסים לקניית אוכל.

 

 

השלטונות בעירק רדפו את היהודים נכנסו לבתים בהפתעה ולקחו את כל הרכוש, הכסף והזהב כך שליהודים לא נשאר כלום .

 

אני זוכרת סיפור מאחי הגדול הוא היה מחלק את כל האוכל לאחים הקטנים כך שלו ולהורים לא נשאר כלום.

 

אני זוכרת שהגענו לנס ציונה הייתי בת 4. לא היה חשמל היינו מאירים את הבית עם עששיות, מחמים בתנורי נפט ומקררים את האוכל בגושי קרח שהיו עוברים ומוכרים בעגלות שמובלות בסוסים. המשחקים ששחקנו בשכונה היו מאד יצירתיים, הכנו כדורים מבדים שלא היינו צריכים, שחקנו במחבואים, בתופסת וחמש אבנים וקלס. הטיולים המעניינים ביותר היו בפרדס ליד הבית, קטפנו סברסים וגם מכרנו והרווחנו כסף.

 

הטיול הכיפי שהיה בשבתות מתארגנים כל הילדים של השכונה לגבעות, כיום הם גבעות הכורכר. הגבעות של אז היום נקרא היום רמת בן-צבי.

 

זאת  הייתה ילדות של שנות החמישים והשישים.

 

תשע"ה