מאגר סיפורי מורשת

שמי חדווה ורדי, נולדתי ב1949 בירושלים.

גדלתי בשיכון פאג"י בסנהדריה. סנהדריה היא שכונה חרדית בצפון ירושלים, ממזרח לכביש גולדה מאיר וצמוד לשכונת רמת אשכול, שמואל הנביא, מעלות דפנה ובית הקברות סנהדריה. השכונה כוללת בתוכה את שיכון פאג"י. השכונה קרויה על שם 70 חכמי הסנהדרין, אשר, לפי המסורת, קבריהם נמצאים במערת קבורה במתחם גן הסנהדרין שבפאתי השכונה הקרוי קברי הסנהדרין. (ויקיפדיה).

הייתה לי ילדות מאושרת עד גיל עשר, אבל אז אבי נהרג בתאונת דרכים ועזבנו את ירושלים. היו לי שלוש אחיות ואח אחד. חיינו בצניעות אבל היו לנו חיי שכונה פעילים. משחקי חוץ ורוב זמננו הפנוי היינו בחצר. למרות שהשיכון היה חרדי, ומשפחתי לא דתיה, התאמנו את עצמנו כלפי חוץ לאווירה הסביבתית.

למדתי בבי"ס "למל" לבנות שהיה בית הספר העברי הראשון, שיצא מחומות העיר העתיקה לירושלים החדשה. כשאני למדתי בו מלאו לו 100 שנה. בית הספר למל הוא בית ספר שהוקם בירושלים בשנת 1856 על ידי משפחת למל האמידה מאוסטריה במטרה לעזור לתושבי "היישוב הישן" בירושלים. בית הספר הוקם בתחילה ברובע היהודי בעיר העתיקה, אך עבר למבנה קבע בשכונת זיכרון משה בשנת 1903. משפחת למל הייתה משפחה פילנתרופית ידועה אשר מספר מוסדות נתמכו בה, בעיקר בתחום החינוך. (ויקיפדיה).

חווית ילדות ששחזרנו הייתה ביקור בגן הסנהדרין שהיה מקום בילוי משפחתי. בסנהדרייה יש פארק ובו יש קברים עתיקים שלפי המסורת קבורים הסנהדרין. בפארק יש גם גן שעשועים, בילדותי משפחתי ואני היינו מבלים בדרך כלל בשעות אחה"צ, משתעשעים במתקנים, ואוכלים בו ארוחת ערב. הבילוי היה זכור לי כחוויה משפחתית מאוד מהנה. מצורפת תמונה שמשפחתי ואני מצולמים בפתח אחת המערות של הקברים. כשמלאו לי שבעים משפחתי, ילדי ונכדי בילינו סוף שבוע בירושלים ובקרנו במקומות שחוויתי בילדות. רציתי לשחזר את תמונת הילדות בפתח המערה ולהפתעתי הגיעה כל משפחתי המורחבת, ושחזרנו את התמונה מילדותי, כמובן עם חוויות ילדות שסיפרתי.

משפחתי ואני מצולמים בפתח אחת המערות של הקברים

הזווית האישית

חדווה ושלי: נהנינו מהמפגשים המשותפים במסגרת תוכנית הקשר הרב דורי