מאגר סיפורי מורשת

סבתא אמה מספרת לנכדתה רייזל:

"שלום, שמי הוא אמה קרוצין, נולדתי בשנת 1958 בעיר מריופול, עיר באוקראינה, ואחת הערים המרכזיות במחוז דונצק. להורים שלי קראו גרשון וליליה גוזנפלד. התחתנתי בשנת 1976.

בבית שלנו דיברנו ברוסית. הבית שלנו היה קטן, זו הייתה דירה עם שלושה חדרים. גרנו ליד הים. אני הייתי בת יחידה במשפחה, לא היו לי אחים ולא אחיות. אבא שלי עבד במפעל ואימא שלי הייתה מורה.

זיכרונות ילדות

סבתא אמה בת שנתיים

יש לי כמה זיכרונות מהילדות שלי. אבל אני רוצה לספר לך על זיכרון אחד מתוק. אני זוכרת, שסבא שלי הביא לי מתנה חמודה: חתולה. זה הזיכרון הכי מתוק ונחמד  שלי. יש לי גם זיכרון מפחיד ועצוב מאוד, כאשר הייתי ילדה בת עשר, וסבא שלי נפטר.

המשחק שאהבתי לשחק במיוחד היה לבנות בית. הייתי ילדה מאוד חכמה, אבל גם מאוד ביישנית. התחביב שלי היה לעשות שיעורי בית. אהבתי מאוד לקלוע לעצמי צמות. המאכל שאהבתי מאוד היה תבשיל של גריסים עם בקר. וגם לאכול ממתקים.

בזמן שהיה לי משעמם, הייתי יוצאת לשחק עם חברות. היינו משחקות בחצר במשחקי חברה שונים. בלימודיי בבית הספר אהבתי במיוחד את מקצוע חשבון, אבל לא אהבתי קריאה. בכיתות הגבוהות היה לנו הרבה מסיבות כיתה. בכיתות הנמוכות היו לנו הרבה שעורי בית.

אני זוכרת חוויה אחת מרגשת, כשטעמתי בפעם הראשונה מצות בפסח. רק כאשר בגרתי הכרתי את חב"ד, והתחלתי לעבוד בעיתון שנקרא "שבת שלום"

הקשר שלי לחב"ד

פעם אחת ניגשה אלי אישה אחת. היא אמרה לי שהיא רואה עלי שיש לי פנים יהודיות, ואז היא פנתה אלי וסיפרה לי שהיא מחפשת בנות יהודיות, שילמדו אצלה והם יעזרו להן. היא שאלה אותי אם יש לי בת. עניתי לה שכן. היא שאלה, אם אפשר שהיא תבוא ללמוד אצלם. ואני הסכמתי. ואכן, הבת שלי הלכה ללמוד בבית ספר של חב"ד, שנקרא "בית חנה" היא למדה בבית חנה והתחילה להכיר יותר את חב"ד, עם הזמן היא התחילה להכיר את היהדות  והיא הפכה להיות חבדניקית.

לבית ספר בית חנה הייתה השפעה גדולה עליה. ובזכות זה שאני שלחתי אותה ללמוד בבית חנה, היא כיום אימא חבדניקית, ששומרת תורה ומצוות, יש לי הרבה נחת ממנה. וב"ה מהבת שלי, שכבר אימא, יצאה עוד בת נפלאה וזו רייזל – הנכדה החמודה שלי. עכשיו הבת החבדניקית שלי היא אימא, ויש לה ב"ה כבר עשרה ילדים אז להתראות, ממש שמחתי להכיר.

יש לי נכדים אבל הם לא באים לבקר אותי כי הם רחוקים ממני, אנחנו מדברים בטלפון. לעת עתה אני מתגוררת באוסטריה, אחרי שברחתי מאוקראינה בשנת 2022, בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה והמצב הקשה ששורר באוקראינה. מקווה שבקרוב ממש יהיה שלום בעולם, ונוכל להתראות בירושלים הבנויה.

הזוית האישית

הנכדה רייזל נמוי: מאוד נהניתי מהסיפור. עכשיו אני גם מבינה, שיש דברים שאנחנו חושבים שקל לנו לעשות היום, לא היה תמיד קל לעשות פעם. תודה רבה סבתא, אני מאושרת שזכיתי בך

סבתא אמה: בשמחה, נכדתי האהובה. אני שמחה שאת למדת מהסיפור דברים חשובים. המשיכי כך, אני מאחלת לך הצלחה בהמשך.