מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדות במעברת אגרובנק

מעברת אגרובנק - גבעת אולגה
מעברת אגרובנק - גבעת אולגה
החיים בצל מלחמות ישראל

סיפור חייו של יעקב רובין

הורי נולדו בטריפולי שבלוב. בשנת 1950 הם עלו לישראל עם אחותי מזל.

בדרכם לארץ עברו דרך איטליה. הם הגיעו דרך נמל חיפה, הועברו לפרדסיה לתקופה קצרה ואז הגיעו למעברת אגרובנק שבחדרה. הם התגוררו בצריף בן חדר אחד. אבי עבד בחנות דגים.

מעברת אגרובנק: "בימי העלייה ההמונית, בראשית שנות החמישים, הוקמו ליד חדרה שלוש מעברות: אגרובנק, נווה-חיים וברנדייס. מבחינת הרשויות הוכרו שלוש המעברות כמעברה אחת (מעברת אגרובנק)‏, למרות שהיו מעברות נפרדות מבחינה טריטוריאלית, שהכילו בסך הכול כ-13,000 עולים ניצולי השואה, יוצאי תימן, צפון אפריקה, עיראק, כורדיסטן ופרס. שלוש המעברות הוקמו במקומם של מחנות הצבא הבריטי לשעבר, וזכו גם לקבל את שמם.

לקראת סוף 1949 הוסב מחנה העולים אגרובנק למעברה, בה שהו 1,400 נפש בכ-366 משפחות‏, דבר שהביא למחסור במקומות עבודה‏. בדצמבר 1950 היו במעברה כ-200 אוהלים ו-400 צריפונים‏. בדצמבר 1951 נפגעה המעברה מהגשמים, אוהלים רבים התמוטטו וגשם חדר לבדונים והתקיים מבצע פינוי משפחות לבתים בחדרה‏. במאי 1952 היו במעברת אגרובנק מעל 5,000 נפש.

רבים מתושבי אגרובנק עברו לגבעת אולגה שהוקמה מערבית למעברה‏, מעברו השני של כביש החוף ועד לאזור חוף הים של חדרה. לקראת סוף שנת 1961 פעלה עיריית חדרה לפנות את 130 המשפחות האחרונות במעברות אגרובנק וברנדייס לשיכון בדירות של חברת עמידר‏."

 
בשנת 1952, בחודש השלישי, נולדתי בבית החולים בשכונת ברנדס חדרה. בהמשך נולדו להוריי ארבע ילדים שלוש בנות שקוראים להם מלכה, רחל וגאולה ובן אחד ושמו בכור. גרנו בצריף אחד, שמונה נפשות. בצריף הייתה מיטה אחת גדולה שקיבלו הוריי מהסוכנות.

בסביבתנו גרו חברים טובים של הורי וחלק ממשפחתנו. לעתים ישנו אצל השכנים. אכלנו יחד, שיחקנו יחד איתם והיינו כמשפחה.

השירותים במעברה היו משותפים לכל השכונה. כמו כן הייתה ברזייה ממנה כל השכונה מילאה מים בדליים. זכור לי שבישלו על פתיליה והיו קונים נפט במיכל. היה לנו מקרר בו שמנו קרח שנקנה מהעגלון בהתאם לצורך: בלוק שלם, חצי, שליש או רבע.

זכור לי גם שהיה בית כנסת שהיה במבנה אבן מימים א' עד ו' וגם למדנו בו כמו בבית ספר לציין שהיו תקופות במעברה קשות במיוחד בכלכלה בחיי היום יום בסמוך לנו היה בית אריזה שהיו מבאים תפוזים בתפזורת ובעגלות ובמשאיות ואנו כילדים היינו זורקים אבנים לכיוון המשאיות. התפוזים שהיו נופלים היינו לוקחים.

בשנת 1961 עלינו לגבעת אולגה וקיבלנו דירה בשבטי ישראל דירה בת 2 חדרים שבה התגוררנו 8 נפשות. ההבדל בין המעברה לשיכון היה שהיה מטבח מקלחת שירותים מים בברזיות פרטי ולא ציבורי. נרשמנו לבית ספר דתי שילה המנהל הרב דוד משתה ז"ל למדנו שם את כל המקצועות משם עברתי ללמוד בתיכון תחכמוני במקצוע נגרות.

בשנת 1968 הכרתי את אשתי דינה ז"ל. בשנת 1970 התגייסתי לצה"ל והתנדבתי בחטיבת גולני גדוד 13 שימשתי כלוחם הייתי באימון חורף וקיץ בפעילות במבצעית הייתי בתעלת סואץ. היינו במוצבים יצאנו פעם בשבועיים הביתה. נסיעה חזרה הבית אורכת כ 9 שעות נסיעה, חוצים את מדבר סיני. הייתי ביאסמעליה ובעוד מקומות בסיני בקיץ. במבצעית היינו בצפון על גבול סוריה ולבנון ביצענו פעולות בתוך גבול לבנון.

בפתח לנד ישבנו בחורשת טל בחרמונית ישבנו במארב ושם נתקלנו במחבלים ונהרגו 2 חבריי שעד היום יש אנדרטה לזכרם בהמשך על גבול סוריה מפקד הפלוגה עלה על מוקש ונהרג. השתחררתי בשנת 1973 ויצאתי לאזרחות.

עבדתי במפעלי נייר בחדרה ולאחר מכן עבדתי כרצף. בשנת 1974 התחתנתי ועבדתי בנתניה וצורפתי ליחידה 923 חיל ההנדסה. עשיתי מילואים, אימון הקמה. שוחררנו ולאחר כחודש פרצה מלחמת יום הכיפורים. נקראתי במיידי מבית הכנסת ליחידה, משם עלינו לרמת הגולן להשתתף במלחמה. ראיתי מראות קשים והגענו כמעט עד סוריה התמקמנו בחנרנבה (בכפר בסוריה) . שוחררתי מהמילואים ונקראתי מידי חודש לשרת במילואים כ 9 חודשים.

בתקופת במילואים נולד לי הבן הבכור שלי עמי. הוא נקרא על שם אבי. באותו תקופה עבדתי בנתניה נכנסתי למרחב השרון במשטרה והחלטתי להתגייס למשטרה לא יכולתי להמשיך לעבוד בגלל ריבוי ימי המילואים ולכן התגייסתי למשטרה.

יעקב רובין, השתתף השנה, תשע"ד, בתכנית הקשר הרב דורי – מדור לדור, בבית ספר "השחף" בהנחייתה של המורה ליאת מורבסקי.

מילון

מעברת אגרובנק גבעת אולגה
בימי העלייה ההמונית, בראשית שנות החמישים, הוקמו ליד חדרה שלוש מעברות: אגרובנק, נווה-חיים וברנדייס. מבחינת הרשויות הוכרו שלוש המעברות כמעברה אחת (מעברת אגרובנק)‏, למרות שהיו מעברות נפרדות מבחינה טריטוריאלית

ציטוטים

”בפתח לנד ישבנו בחורשת טל בחרמונית ישבנו במארב ושם נתקלנו במחבלים“

הקשר הרב דורי