מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדות במושב תקומה

סבתא דבורה הנגבי והנכד אופיר
סבתא דבורה הנגבי
סבתא דבורה מספרת על החיים כילדה במושב תקומה

שמי דבורה, נולדתי בשנת 1953, במושב תקומה, בת להורים ניצולי שואה, שושנה ודוב נוימן. גדלתי ללא סבים וסבתות שנספו בשואה. יש לי אחות ושמה טובה. משפחתנו משפחה שורשית, מורחבת ומסועפת. רובנו נישאנו לבני המקום.

ילדות והעבודה במשק החי

בשנים הראשונות במושב, הפרנסה הייתה קשה, העבודה הייתה רבה והשכר מועט. כבת קטנה היו מוטלות עלי מטלות רבות בתחום החקלאות. היה לנו משק של בקר, לול וגידולי שדה. בנוסף, אבי עבד מחוץ למשק. כאשר חזרתי מבית הספר ניגשתי מיד לאסוף ביצים בלול, לתת מים ותערובת למאכל העופות. את הביצים היינו אוספים בתבניות המונחות אחת על גב השנייה. את הביצים עמסתי בעגלה רתומה לסוס המשק ונסעתי למחסן הביצים. פעם בשבוע הגיעה משאית איסוף של תנובה ולקחה את הביצים למחסן מרכזי.

בחצר הבית הייתה רפת ובה מספר פרות שכל משפחה קיבלה מהסוכנות היהודית כדי לעזור בפרנסה. החצר הייתה בנויה מקרשים. הפרות היו לחלב וליצור גבינות ביתיות. את המזון לפרות גידלו בשטח אדמה צמוד למשק. גידולי השדה היו: אספסת, בקיה, חיטה, שעורה ותירס. את כול הגידולים ליקטנו אנו הילדות בעבודה עצמית. יצאנו לשדה התירס עם כלי עבודה – מגל, עגלה וסוס. קצרנו, העמסנו והבאנו לבקר. מהאספסת והקש יצרנו חבילות חציר שנערמו מתחת לסככה גדולה ושימשו מזון לכול השנה.

מידי יום פתחנו את שער החצר. הפרות יצאו לבדן לשטח מרעה וצעדו בשיירה ארוכה יחד עם  פרות נוספות שיצאו משאר המשקים. לעת ערב שבו כל אחת לחצרה. בערב ובוקר חלבנו את הפרות באופן ידני. החלב נישלח למחלבה שהייתה ממוקמת במרכז המושב לשם הגיעה משאית תנובה. יותר מאוחר קנינו מכונת חליבה.

מבנים ציבוריים משותפים במושב

מאפייה – במרכז המושב הייתה מאפיית לחמים ששימשה את כל חברי המושב. הלחמים שווקו לכל הסביבה. בשבתות שימש התנור להכנת חמין לכל המשפחות. ביום שישי ובשבת היה מצעד סירים לעיתים היו מחליפים סירים בטעות.

מכולת – הייתה מכולת ששירתה את כל חברי המושב. מכרו בה ירקות, פירות, דברי מאכל, ממתקים, חביות מעץ לדג מלוח ועוד. במכולת הייתה מחברת שבה נרשמו החובות כי לאף אחד לא היה כסף לשלם בזמן. המכולת הייתה של אבי ז"ל.

בית  שחיטה – את העפות היו מגדלים בחצר. פעם בשבוע היה מגיע למושב שוחט לשחיטה לפי ההלכה. המשפחות היו מורטות את הנוצות ומפרקות את העופות.

משק מכונות – במשק המכונות היו מרוכזים כל הטרקטורים המשותפים והמכונות לעיבודים חקלאיים. עובדי המשק היו מתקנים לכולם את הכלים שהתקלקלו. ההכנסות הכספיות היו מועברות לקופה משותפת.

מרפאה – פעם בשבוע היו מגיעים רופא ואחות לטיפולים רפואיים. האמצעים היו פשוטים ביותר. אם היה צורך להגיע לבית חולים הייתה משאית משותפת עם נהג.

מועדון – המועדון היה צריף ששימש לאירועים רבים. בריתות, בר מצוות, מסיבות  וכמקום תפילה.

גנים ובית ספר – היה גן אחד רב גילאי ובית ספר אחד לילדי המושב והסביבה. יותר מאוחר עבר בית הספר לקיבוץ סעד.

למרות קשיי הפרנסה וההסתפקות במועט, הייתה לנו ילדות מאושרת. יצרנו לעצמנו משחקים מחומרים פשוטים שהיו בטבע. שיחקנו הרבה במשחקי תופסת, מחבואים, דגלים ומחניים וכולי.

הזוית האישית

סבתא דבורה: היה לי כייף מאוד לעבוד בשיתוף פעולה עם אופיר. נהניתי מההקשבה וההתעניינות שלו והרצון לדעת עוד ומהסבלנות של אופיר להקליד זמן רב. הפרויקט פתח לנו דרך להמשך חקירת הנושא. אופיר הנכד: נהניתי לשמוע את הסיפור שלך וגם שהיית כמו המורה שלי ותיקנת את העברית שלי.

מילון

חמין
מאכל יהודי מסורתי המתבשל לאורך שעות רבות ומתבצע על מקור חום נמוך יחסית לקראת שבת. רכיביו של החמין משתנים לפי מנהגי העדות השונות, אך בדרך כלל החמין מכיל בשר בקר, תפוחי אדמה, חומוס, שעועית, חיטה, גריסים וביצים קשות. לאחר שעות רבות של בישול והנחה על האש הופך צבעו לחום.

מושב תקומה
תקומה, המושב הדתי הראשון בנגב, יושב במבואות הנגב המערבי, בתחום המועצה האזורית שדות נגב. הוקם במסגרת מבצע י"א הנקודות שעלו להתיישבות במוצאי יום כיפור תש"ז (1946), על ידי גרעין של ילידי הארץ. שמו של היישוב נבחר על ידי מקימיו על מנת לסמל את תקומת עם ישראל במולדתו. (מתוך האתר, "מושב תקומה, זה הבית שלי")

ציטוטים

”למרות קשיי הפרנסה וההסתפקות במועט הייתה לנו ילדות מאושרת.“

הקשר הרב דורי