מאגר סיפורי מורשת

הנכדה שרי מקובצקי מתעדת את סיפורה של סבתה לאה גולדשטיין, כפי ששמעה מסבתא על שנות ילדותה.

סבתי לאה גולדשטיין נולדה בשנת 1953 בבית הרפואה קפלן ברחובות להוריה משה אריה ושושנה רייזא  מנדלוביץ.

משפחתה

לסבתא  שלי יש שני אחים ואחות אחת: שרה, שלמה ומאיר. בילדותה הם גרו בבית גמליאל. הוריה של סבתא היו ניצולי שואה. הם התחתנו מיד אחרי השואה ברומניה ועלו לארץ. כל המשפחה של אביה נרצחו בשואה, ההורים שלו עם 8 אחים.  בנוסף, אביה איבד גם את אשתו מנישואיו הראשונים ו- 4 ילדים. מכל משפחתו הענפה רק אביה של סבתי, משה אריה, ועוד אחיינית אחת שרדו  ונותרו בחיים.

לאחר השואה אביה, משה אריה, הכיר את אימא של סבתא שלי, שושנה רייזא, והם נישאו.

הוריה של סבתא שלי (סבא וסבתא רבה שלי) עלו לארץ מרומניה, עם שני אחים של סבתא שלי. בהתחלה הם ישנו באוהלים עד שבנו את מושב בית גמליאל. שם נולדו להם עוד שני ילדים. כולם כולל סבתא רבתא שלי וגם סבתא שלי עבדו במושב בחקלאות ועיבדו את האדמה.

מושב בית גמליאל הוא מושב עובדים ציוני-דתי, שנוסד בשנת 1949 ונקרא על שם רבן גמליאל השני, נשיא הסנהדרין ביבנה אחרי חורבן בית שני, הקבור בעיר יבנה הסמוכה. המושב הוקם על ידי משפחות עולים יוצאי אירופה ששרדו את השואה. המתיישבים הראשונים עלו מרומניה, הונגריה וצ'כיה.

חוויות ילדות

בתקופת הילדות של סבתא לאה, לכל החברות  שלה וגם לסבתא שלי הייתה חצאית אחת בלבד לשבת, חצאית עם קפלים. סבתא מספרת: "היות, שאנחנו גרנו במושב, ולא היו חנויות בגדים במושב, והחצאית שלי יצא מכלל שימוש, השכנה התנדבה לנסוע איתי (כי סבתא הייתה יתומה מאימא ) לקנות לי חצאית חדשה. לא הייתה ילדה יותר מאושרת ממני".

סבתא בילדותה עם אחיה ואחותה

סבתא שלי הייתה הילדה הכי קטנה בבית. כאשר לשכנה הטובה שלהם נולדה תינוקת, אז סבתא שלי כל שבת אחר הצהרים הייתה מקבלת את התינוקת, ויוצאת אתה לטיול. כמה סבתא שלי הייתה מאושרת אז! התינוקת הייתה ממש כמו אחות של סבתא שלי. מידי פעם אמה של התינוקת הייתה קונה לסבתי מתנות על העזרה שלה. וזאת למרות, שלתינוקת הייתה אחות גדולה  בגילה של סבתא לאה, אבל היא לא אהבה לשמור על התינוקת.

הזוית האישית

הנכדה שרי: תודה לך סבתא על סיפור ילדותך המעניין. אני מאחלת לך הרבה בריאות ונחת יהודי חסידי מכולם.