מאגר סיפורי מורשת

הנכדה טליה שרגיאן מתעדת את הסיפור של סבתא מרסל שרגיאן.

שמי טליה, במסגרת תכנית 'הקשר הרב דורי' ראיינתי את סבתא ושמעתי פרטים מעניינים על חייה:

סבתא מרסל  נולדה בשנת 1955 בישראל במושב אלישמע, אֶלִישָׁמָע הוא מושב באזור השרון ליד הערים הוד השרון וכפר סבא. המושב הוקם בשנת 1951 על ידי עולים מלוב מהעיר בנגאזי ומאזור קירנאיקה. הוריה, בכור ולידיה מסיקה קראו לה בשם מרסל על שם סבתא רבתא שלה.

סבתא מספרת כי בבית ילדותה היו ארבעה חדרים, הם בישלו במטבח וכיבסו את הבגדים ביד. הם שיחקו בשטח הגדול שהיה במושב. בית הכנסת לא היה רחוק מהבית. לבית הכנסת קראו 'אוהל יעקב' – בנוסח יוצאי לוב – טריפולי. קרוב לביתם היה פרדס. הילדים במושב שיחקו במועדון שהיה במושב. סבתא הכי אהבה לשחק בחמש אבנים.

אמה, לידיה, עבדה כבשלנית בבית בספר. אביה, בכור, עבד בפרדס וגם שימש כגבאי של בית הכנסת.

סבתא מספרת שהיא הכי מתגעגעת להוריה, לחברים ולאוכל של הבית. הזיכרון הכי מתוק הוא, שאימא שלה הייתה תופרת, והיא תפרה לה תחפושת מאוד יפה של מלכת אסתר.

הזיכרון הכי מפחיד הזכור לסבתא היה, כאשר לילה אחד חדר גנב למושב והוא בא לגנוב את הכבשים שהיו לאביה. היא מאוד מאוד נבהלה ומאוד פחדה.

סבתא למדה בית הספר בשם כפר מל"ל, היא למדה חשבון, שפה, תנ"ך, כלכלת בית ועוד. המקצועות שהיא הכי אהבה: חשבון וכלכלת בית. לא היו להן מסיבות. אבל היו שיעורי בית ומבחנים. המורה הכי זכורה לה היא המורה עדינה.

הזוית האישית

הנכדה טליה: תודה לך סבתא, שפינית מזמנך לספר לי. אני מאחלת לך בריאות, שמחה ונחת מכולם.