מאגר סיפורי מורשת

הנכדה ליבי אנגלמן מתעדת סיפור חייה של סבתא רבתא רות בוארון .

בחרתי להגיש את עבודת הקשר הרב דורי שלי על חייה של סבתא רבתא שלי הגב' רות בוארון המכונה בקרב ילדיה, נכדיה, ניניה וצאצאיה "סבתא רותי".

סבתא רותי נולדה בעיר טריפולי שבלוב בשנת 1930 להוריה משפחת ג'אן. היא נולדה בחג השבועות ולכן נקראה רות על שם רות המואבייה ששמה נקשר בסיפורו של חג השבועות. במשפחתה שמונה ילדים כשסבתא היא החמישית מבין האחים והאחיות.

השואה בלוב

שואת אירופה לא פסחה גם על מדינת לוב. הילדות שלה הייתה בתקופת השואה. בימים אלה הם חוו הפצצות והפגזות של הגרמנים. סבתא מספרת, שהם נאלצו להסתתר במקומות מסתור ואפילו בבתי הקברות. הם ניצלו כשהאנגלים נכנסו וכבשו את העיר. הגרמנים ברחו וחיי השגרה החלו לחזור.

ילדותה של סבתא בלוב

סבתא למדה בבית ספר "בן יהודה" בלוב, שהיה בית ספר עברי, שם היא למדה בשעות הבוקר. אחר הצהריים היא למדה בבית ספר איטלקי. בשעות הערב היו חוגים, היא  השתתפה בחוג תפירה. בנוסף לכך הייתה מנהלת חשבונות בעסק של אביה, הייתה לו מכולת גדולה.

אמה של סבתא רותי מאוד דאגה לחינוך הילדים. היא הייתה מעירה אותם בשעות הבוקר המוקדמות, היא הייתה מכינה להם אוכל, מארגנת ומסדרת אותם כראוי. ואז  הם היו יוצאים מאורגנים ומסודרים. את הדרך לבית הספר הם עשו ברגל. בצהרים, היה מגיע אחיה של סבתא רכוב על אופניים, והיה אוסף את סבתא הביתה. יום אחד הרגל של סבתא נתקעה בתוך גלגל האופניים, והיה צורך לחתוך את גלגל האופניים ולהוציא את הרגל. סבתא מספרת, שזה היה מאוד מפחיד ומלחיץ.

העלייה לארץ

משפחתה הייתה משפחה מאוד ציונית ואוהבי ארץ ישראל, חלומם ותקוותם היו לעלות לארץ ישראל.

כשסבתא הייתה בגיל 18, תנועת "עליית הנוער" הגיעה ללוב. הם העלו לארץ יהודים, ביניהם סבתא שעלתה לבדה. הוריה ומשפחתה נשארו בלוב. סבתא נפגשה עם משפחתה רק לאחר שנה. בתקופה הראשונה היא התגוררה במעברה בפרדס חנה, ולאחר מכן הם עברו למעברה שבבית-ליד ליד נתניה, וכשהוריה עלו לארץ היא חזרה אליהם לפרדס חנה.

הקמת המשפחה

לסבתא הייתה אחות נשואה, ובעלה של האחות שידך את סבתא עם אחיו. החתונה התקיימה בשנת 1951.

לאחר החתונה הם גרו במושב שדה עוזיה שבדרום. החיים שם לא היו קלים, כי ערבים מעזה ומחבלים היו מסתננים למושבים ועושים פיגועים. לילה אחד סבא יוסף הזמין משאית, העמיס וארז את חפצי הבית. הוא לקח את סבתא ושתי הבנות, גאולה ומזל, והם עברו להתגורר בהרצליה שם הייתה המשפחה המורחבת.

לסבתא רותי יש שנים עשר ילדים אותם גידלה במסירות אין קץ ובאהבה גדולה. ברבות השנים עברה סבתא להתגורר לצד בנה ובתה (סבתא גאולה שלי) בכפר חב"ד.

הזוית האישית

ליבי: מאחלת לסבתא בריאות טובה ואריכות ימים. ומודה על הזכות להיות נינה שלה ולהמשיך איתה את שרשרת הדורות.