מאגר סיפורי מורשת

סבתא סילביה מספרת לנכדתה הדס את סיפור חייה במסגרת התכנית של הקשר הרב דורי:

שלום, קוראים לי סילביה סיבוני (מלכה בעבר), נולדתי במרוקו בעיר קזבלנקה בשנת 1958 בתאריך ה' באב.

בית הוריי

במרוקו גרנו בבית גדול משותף עם סבא וסבתא. את החמין לשבת היינו נוהגים לבשל במטבח השכונתי. פעם בחיי היום יום, לא היה לנו מקלחות רגילות, ולכן היינו נוהגים ללכת להתקלח בבית המרחץ השכונתי. את הכביסה כיבסו בנהר.

העלייה לארץ

עלינו לארץ בשנת 1962, הייתי אז בת 3.5 שנים עלינו כל המשפחה יחד, המעבר שלי היה לי די בקלות, כי הייתי קטנה, גרנו בדימונה. הסיבה שהגענו לדימונה כי הסוכנות היהודית החליטה לשלוח אותנו לשם. כשהגענו לארץ היה לנו קשה להתאקלם. התנאים הכלכליים לא היו טובים. וזה  זיכרון  שנחקק בי מאוד.

ילדותי

הייתי ילדה טובה וממושמעת, בדרך כלל הייתי אוספת את שיערי בקוקו. בילדותי היינו אוהבים לשחק חמש אבנים בחצר, עם המשפחה או חברים. בחצר בית הספר הייתי אוהבת לשחק בחבל עם חברתי הטובה ג'אנט, בת הדוד שלי, נהניתי מאוד לשחק אתה. שיחקנו יחד גם בשכונת מגוריי. אימא שלי, ימנה, הייתה מכינה לנו קוסקוס וזה היה אחד המאכלים האהובים עלי במיוחד. בביתנו לא היו ממתקים בכלל. פירות וירקות היו  הממתקים שלנו. בשעות הפנאי שלי, אהבתי לקרוא ספרים. לא היה לנו מבחר גדול של חומר קריאה, אך הסתפקנו במה שהיה.

לימודיי

למדתי בבית הספר "בן עטר" שבדימונה. למדנו את כל המקצועות כמו: תורה, חשבון, אנגלית, היסטוריה וכו'. אני אהבתי ללמוד גאוגרפיה והיסטוריה, לא אהבתי אנגלית וחשבון. נתנו לנו שיעורי  ומבחנים, בסוף שנה קיבלנו תעודה. היו לנו טיולים בבית הספר, אך מסיבות כיתה לא היו, המורה מלכה ביטון  לגאוגרפיה, היא המורה שזכורה לי לטוב.

מקום עבודתי בארץ

עבדתי בבית ספר התיכון בתור מדריכה בחוג כלכלת בית. בארץ למדתי מזכירות ומטפלות לגיל הרך, זאת מכיוון שזה מה שהיה במסגרת הלימודים בבית הספר. נהניתי מאוד מעבודתי. רוב עבודתי הייתה עבודה עם ילדות במעון, בגן ובמועדוניות. אם הייתי צריכה לבחור היום עבודה אחרת, הייתי בוחרת להיות גננת. כיום, אני עקרת בית.

חגים ומנהגים

המנהגים המיוחדים שהיו בביתנו: חגגנו את חג המימונה שמאופיין אצל המרוקאים בעיקר. פסח וסוכות לא נהגנו לחגוג ולא היה לנו שום מנהג חסידי. בסעודות השבת השולחן היה מלא מכל טוב. אצלנו נושא הכשרות היה באופן של הקפדה והידור על הלכות ומנהגים. אחיי הגדולים למדו בבית ספר חב"ד.

הקמת המשפחה

הכרנו דרך חבר שכונה והתחתנו בשנת 1979, הייתי בת 21. התחתנו באולמי "ארגמן" בדימונה. כשילדיי נולדו הייתי בת 23, נולדו לי ארבעה בנים ושלוש בנות. יש לי 30 נכדים ונכדות כ"י. נכדיי נוהגים לבקר אותי מידי יום. עם נכדיי אני נוהגת לבלות בביתי.

מאכלי השבת שאני מכינה לשבת הם: סלט מטבוחה, פלפל חריף, סלק אדום, קציצות בקר, ודגים  מרוקאים. כמעט כל שבת יש אצלנו אורחים וזמירות שבת מיוחדים.

הזוית האישית

הנכדה הדס: תודה לך, סבתא, על הכול. אני מאחלת לך הרבה בריאות ונחת.