מאגר סיפורי מורשת

הנכדה שוהם אביטבול מתעדת את סיפורה של סבתא חנה.

סבתא שלי, חנה לוי נולדה בישראל בשנת 1957 להוריה משפחת ישעיהו. יש לה שלושה אחים והיא בת יחידה, סבתא היא הקטנה שבבית. סבתא התחילה ללכת רק בגיל שלוש, לאחר שהיא קיבלה זריקות לחיזוק הגוף. אימא שלה הייתה עקרת בית, ורק אבא שלה עבד.

בילדותה גרה סבתא חנה בגן יבנה, גן יבנה ממוקמת בין אשדוד ליבנה. באותם שנים נקלטו במושבה עולים מתימן, צפון אפריקה וכורדיסטן וכן מעט עולים מבולגריה.

אולם משנת 1957 הפסיקו להגיע למושבה עולים חדשים והמושבה קפאה על שמריה. בשנות השישים מצבה של המושבה התדרדר. רוב הוותיקים נטשו את המקום ונותרו רק חמישים משפחות ותיקות, חלקם פנסיונרים. רבים מהתושבים היו מקרי סעד, רוב התושבים עבדו בעבודות דחק, ומעטים היו פועלים חקלאיים בעלי הכנסה נמוכה, והשאר  היו עובדי שירותים ועובדים מחוץ למקום.

סבתא מספרת על ילדות קשה במיוחד, סבתא למדה 11 שנים בלבד, ואז היא נאלצה לעזוב את לימודיה ולעזור להוריה בפרנסת הבית. המצב בכלכלי בבית היה קשה, אביה עבד קשה מבוקר עד ערב. היא יצאה לעבוד במפעל, את המשכורת החודשית שהיא קיבלה ממקום עבודתה, היא העבירה להוריה.

סבתא חנה פריידא בצעירותה

משפחתה גרה בצריף קטן, השירותים היו בחצר מחוץ לבית. בחצר הבית הם גידלו אפרוחים ותרנגולות שהטילו ביצים. את התרנגולות הם היו שוחטים ואוכלים לאחר הכשרה. לאחר שהייתה חוזרת מהעבודה, היא הייתה עוזרת לאימא שלה בגינה של הבית לגדל כל מיני סוגי ירקות.

בגיל 21 סבתא התחתנה ברבנות. בגלל, שלא הייתה אפשרות כלכלית לחתונה יותר גדולה. הזוג הצעיר, סבא וסבתא חנה גרו אצל ההורים של סבא שלי, עד שהילד הראשון נולד. וכאשר מלאו לבנם  שלוש שנים הם עברו לבית של עמיגור. אבא של סבתא נפטר בגיל 62. ואימא שלה נפטרה בגיל 58, זה קרה כשסבתא חנה הייתה בתחילת ההריון, בחודש הראשון, עם אימא שלי.

הזוית האישית

הנכדה שוהם: מעריכה מאוד את כיבוד ההורים שלך, למדתי מהסיפור הרבה. תודה רבה לך סבתא. מאחלת לך בריאות, שמחה ואושר