מאגר סיפורי מורשת

שמי סוזן פלג קומיי, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת סיפור מחיי ומנציחה אותו במאגר המורשת של התכנית יחד עם נכדי, עומר.

ילדותי

המשפחה שלי עברה לדרום ארה"ב, אל מדינת צפון קרוליינה, כשהייתי בת חמש. הייתי הבת הצעירה להוריי ואחותי ג'ודי (יהודית). כילדה הייתי אנרגטית מאוד ("tom boy"): אהבתי לרוץ ולשחק, כל משחקי הכדור דיברו אליי. דבר אחד שאני זוכרת ולמדתי מן הילדות, הוא שיום אחד השארתי את האופניים שלי ליד הנחל וכשהבנתי שחסר משהו – האופניים כבר לא היו שם. אבי כעס וחסכתי במשך שנתיים עד שקניתי אופניים חדשים. למדתי מהחוויה לשים לב יותר ולשמור על החפצים שלי.

בכיתה ו' החלטתי שאני רוצה לנגן בצ'לו. הוריי הסכימו בתנאי אחד: שאני צריכה לסחוב את הכלי לבית הספר הלוך וחזור. ועשיתי את זה. הדרך הייתה ארוכה והכלי היה כבד, אבל זה היה שווה את המאמץ – המוזיקה הייתה נפלאה וזה היה מבוא לעולם חדש. המשכתי לנגן עד סוף התיכון. בחרו בתזמורת שניגנתי בה לייצג את אזור הדרום בתחרות, וזו חוויה שאני זוכרת עד היום.

בתיכון הייתי תלמידה מצטיינת, הלימודים היו חשובים לי מאוד ואפילו יותר חשובים להוריי. נסיבות החיים של הוריי לא אפשרו להם ללמוד כראוי, הייתה מפולת כלכלית בארה"ב בשנת 1929 שגדעה את החלומות של הוריי ללמוד. אבא שלי ניהל בית חרושת לבדים. האזור של הדרום היה אזור שגידלו בו כותנה וזו הייתה תקופה שהעבירו את בתי החרושת לאזור שדות הכותנה. אבא שלי היה לוקח אותנו בימי שבת לעבודה והיינו רוכבות על סוסים בשדות בזמן שאבא עבד.

בתיכון ובעיר גרינסבורו, בה גדלתי, לא היו הרבה יהודים, אבל תמיד היו מספיק יהודים לשני בתי כנסת – אחד רפורמי ואחד קונסרבטיבי.

מוסר השכל מניסיון החיים של סבתא

לפני הרבה שנים, כשהייתי נערה צעירה – בערך בגילך, חלמתי חלום לעלות ארצה לארץ ישראל, לא בגלל אנטישמיות אלא בגלל רעיון. האמנתי ואני עדיין מאמינה בחלום הציוני. העלייה שינתה את החיים שלי. עומר יקר, תחלום חלומות. תאמין בעצמך וביכולות שלך, תשאף להגיע להישגים ולתחומים שמעניינים אותך. החיים זורמים ומשתנים ואנחנו איתם. לומדים להתמודד עם שינויים וגם עם אכזבות.

תאהב ותכבד את המשפחה, ותעזרו אחד לשני במשפחה, זה מקור להרבה כוח. תהיה גאה להיות ישראלי ויהודי וגם לקבל את השונה ממך בחסד ובחמלה. חשוב לשמור על כדור הארץ על הטבע וכל יופיו לדורות הבאים.

תמונה מיוחדת שסבתא אוהבת

תמונה שסבתא אוהבת היא תמונה של זברה מהטיול שלה באפריקה:

הזוית האישית

עומר הנכד המתעד: לי היה מאוד מעניין במפגשים, למדתי הרבה דברים חדשים שלא ידעתי על סבתא, והיה לי גם נחמד להיפגש עם סבתא ולדבר ביחד רק שנינו.